449

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר

לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך וגו' וישבת אצל אבן האזל1. וידוע הביאור בזה בדרושי חסידות2 שאמירת יהונתן לדוד הו"ע ההמשכה לספירת המלכות, בחינתו של דוד, לירד לעולמות בי"ע, ועד להירידה למטה בעוה"ז הגשמי, שזהו"ע אבן האזל, מלשון3 האי עלמא דאזלינן מיני'4, ענין ההליכה5, שדוקא ע"י העבודה בעוה"ז נעשים בבחי' מהלכים, כידוע6 שהנשמות קודם ירידתן בגוף הם בבחי' עומדים, כמו המלאכים, ועז"נ7 ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שע"י ירידת הנשמה לעוה"ז להתלבש בגוף ונה"ב נעשית בבחי' מהלך שהוא בבחי' בלי גבול, לפי שדוקא ע"י הירידה למטה נשלמת הכוונה העליונה דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים8.

ב) ולהבין

כל זה בפרטיות יותר יש להקדים מ"ש9 וידבר ה' אל משה במדבר סיני גו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל גו' במספר שמות וגו'10, ואיתא11 במדרש רבה12 משל למלך שהיו לו גרנות הרבה כו', והי' לו גורן אחת ראה אותה נאה אמר לבן ביתו אותן הגרנות כו' אל תדקדק במנינם, אבל זה דע כמה כורים יש בו וכו', כך כו' אמר הקב"ה למשה העכו"ם כו' אל תדקדק במנינם, אבל ישראל צדיקים הם כולם חטים אגודיהם [כדאיתא לעיל מיני'13 בטנך ערימת חטים14 נמשלו ישראל כערימה של חטים שנכנסות לאוצר במנין, אבל התבן והקש אינן נמנים ולא נמדדין, כך אומות העולם נמשלו כתבן וכקש, שנאמר15 כקש

1) שמואל-א כ, יח-יט – הפטרת שבת ערב ר"ח.

2) מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' סג ואילך. אוה"ת בראשית יא, ב. כד, ב ואילך. ועוד.

3) עירובין נד, א.

4) אוה"ת שם.

5) ראה מפרשי התנ"ך עה"פ.

6) תו"א וישב ל, סע"א ואילך. ובכ"מ.

7) זכרי' ג, ז.

8) ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו. ובכ"מ.

9) ריש פרשתנו.

10) בהבא לקמן – ראה ד"ה שאו את ראש גו' תרכ"ו (סה"מ תרכ"ו ע' קג).

11) ראה גם אוה"ת פרשתנו ס"ע ג. סה"מ הנ"ל ס"ע קסט.

12) במדב"ר פ"ד, א.

13) פ"א, ד.

14) שה"ש ז, ג.

15) תהלים פג, יד.