129

בלתי מוגה

[ניגנו ניגון שמחה, ובמהלך הניגון עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א ורקד על מקומו בשמחה רבה. ואח"כ צוה לנגן הניגון "אבינו מלכנו"].

א. המאמר חסידות הראשון שאמר רבינו נשיאנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל הגאולה והשמחה, לאחרי קבלת הבשורה על שחרורו, היתה התחלתו על הפסוק1 "הוי' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי". – המאמר נדפס כבר ב"קונטרסים"2, ועתה יצא-לאור בדפוס פעם שני'3.

בנוגע לכללות הענין – ידובר לקמן קיצור ונקודת המאמר; ועתה ברצוני רק להזכיר זאת בתור מאמר המוסגר, על יסוד המבואר שם4 ש"עוזרי קאי על הבירורים המתבררים שהם העוזרים האמיתיים של האדם, וע"ד התלמידים5 שנקראים בנים", שהם עוזרים ליהודי בכל עניניו, ובפרט במלחמה עם "שונאי", החל מהיצה"ר שהוא השונא האמיתי.

ובקשר לזה ישנו סיפור שיכולים להתאים אותו לכל הענין, כדלקמן.

ב. בהתוועדות הקשורה עם חודש תמוז, כאן באמריקא6, סיפר בעל הגאולה והשמחה אודות מסיבה שנערכה אצל אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע:

א' החסידים שאל את אדנ"ע: מהו חסיד? והשיב אדנ"ע: חסיד הוא "לאַמטערנשציק" – האיש שהולך בהרחובות להדליק פנסי העיר,

– פעם הי' הסדר שברחובות העיר היו קבועים פנסים ("לאַמטערנעס", "פאַנאַרן"), והי' איש ממונה להדליק את הפנסים לפנות ערב, בלכתו עם מקל ארוך (כיון שהפנסים היו קבועים במקום גבוה) שבראשו דולקת אש, שעל ידו הי' מדליק את הפנסים, כדי להאיר את חשכת הלילה. ואיש זה הי' נקרא "לאַמטערנשציק" ("פנסאי") –

1) תהלים קיח, ז.

2) קונטרס יד – חג הגאולה יב-יג תמוז תרצ"א.

3) סה"מ קונטרסים ח"א קעט, א ואילך, ולאח"ז בסה"מ תרפ"ז ע' רא ואילך.

4) סה"מ קונטרסים שם קפב, סע"ב. תרפ"ז שם ריש ע' רח.

5) ספרי ופרש"י ואתחנן ו, ז.

6) שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תש"א ס"ו (סה"ש תש"א ע' 136 ואילך).