14

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר

אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי הוי' אלקיך1, ואיתא בלקו"ת פ' במדבר2, דצריך להבין מהו את כל הדברים האלה, והל"ל וידבר אלקים אנכי גו'. ועוד צריך להבין3 מהו פירוש תיבת לאמר, שלכאורה אין לה הבנה, שהרי אינה כמו כל לאמר שבמקרא שפירושו לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות אי אפשר לפרש כך, שהרי כל ששים ריבוא בנ"י היו במעמד הר סיני ושמעו בעצמם. וכן אי אפשר לפרש שתיבת לאמר קאי על האמירה לדורות הבאים, שהרי איתא בפרקי דר"א4 שבמעמד הר סיני היו כל הנשמות העתידים להבראות עד סוף כל הדורות (וכן הנשמות שהיו בדורות שלפנ"ז), וא"כ מהו פירוש תיבת לאמר. ומבאר בלקו"ת שם, שתיבת האלה (הדברים האלה) הוא הוראה על דבר הנראה ונגלה באתגליא, וזהו את כל הדברים האלה, שקאי על כללות התורה שנתגלתה בתושב"כ ובתושבע"פ עד כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש5, שכל הדברים האלה ניתנו בהר סיני בשעת אמירת עשה"ד. ומ"ש לאמר קאי6 על עשרה מאמרות שבהם נברא העולם7, שקיומם הוא ע"י עשה"ד שכוללים את כל התורה כולה. וזהו וידבר גו' את כל הדברים האלה לאמר, שעשרת הדברות (שכוללים את כל הדברים האלה, כללות התורה שנתגלתה בתושב"כ ובתושבע"פ) נותנים קיום בעשרה מאמרות (לאמר), וכמרז"ל8 ע"פ9 ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, בה"א יתירה (דמשמע הששי המיוחד), מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין כו', היינו, שכל מעשה בראשית תלויים ועומדים עד יום הששי בסיון שבו ניתנה תורה שעל ידה נעשה

1) יתרו כ, א-ב.

2) טו, ג.

3) תו"א יתרו סז, ב.

4) פמ"א. וראה גם שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. ועוד.

5) ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.

6) ראה אוה"ת יתרו ע' תתעג. ח"ח ס"ע ב'תתקפד ואילך. וראה גם לקו"ת חוקת נז, ג. שה"ש כה, ג.

7) אבות רפ"ה.

8) שבת פח, א. וראה גם פרש"י בראשית א, לא.

9) בראשית שם.