249

בלתי מוגה

א. ענינו של ח"י אלול – כפי שביאר רבינו נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר כו"כ פעמים1 – שהוא יום ההולדת של הבעש"ט וגם יום ההולדת של אדמו"ר הזקן, שהם המייסדים של תורת החסידות, ובלשון רבינו: תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד.

וע"פ הידוע מ"ש בכתבי האריז"ל2 בפירוש מ"ש3 "והימים האלה נזכרים ונעשים", שכשהם "נזכרים" הרי הם "נעשים", והיינו, שבבוא יום זה בכל שנה ושנה, אזי "נעשים" עוד הפעם כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום [ובנדו"ד, יום הולדת של צדיק בכלל, ובפרט נשיא, ומה גם כשמדובר אודות נשיאים שגילו ענין חדש בתורה, כמו הבעש"ט ואדמו"ר הזקן], ולא עוד אלא שבכל שנה ושנה נעשים ההמשכות וההשפעות באופן נעלה יותר מכמו שהיו בשנים שלפנ"ז, כמבואר באגה"ק4 – הרי מובן גודל ענין מעלת היום.

ב. והטעם שלא מצינו שיעשו ענין מיוחד בגלוי ביום זה, ועד שאפילו לאחרי שרבינו נשיאנו גילה ענינו של יום זה, לא ראינו שיעשו מזה "שטורעם" כמו בשאר ימים טובים או אפילו יומי דפגרא – יש לבאר שזהו ע"ד שמצינו בנוגע לכללות הענין דחודש אלול:

אדמו"ר הזקן5 שואל אותה שאלה בנוגע לחודש אלול, ש"הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים" (כדאיתא בפרע"ח6), ואעפ"כ, "הם ימות החול ואינם יו"ט"?

ומבאר, שענינו של חודש אלול "יובן ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות

1) שיחת ח"י אלול תש"ג (סה"ש תש"ג ע' 141; ע' 142; ע' 146). ועוד.

2) רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונתבאר בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

3) אסתר ט, כח.

4) סי"ד.

5) לקו"ת פ' ראה לב, א.

6) שער ר"ה פ"א.