284

(הנחה בלתי מוגה)

אתם

נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך לעברך בברית הוי' אלקיך וגו' אשר גו' כורת עמך היום1. ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן בלקו"ת2 שזהו ג"כ מ"ש3 ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, פי' שכולם מתאספים יחד להיות לאחדים כאחד, ועי"ז ויהי בישורון מלך, שהו"ע המשכת המלכות בראש השנה, שאז מקבל הקב"ה את בקשת בנ"י מלוך על העולם כולו בכבודך4, וענין זה נעשה ע"י בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, שהו"ע התכללות כל בנ"י יחד. וזהו גם אתם נצבים היום כולכם וגו', היום סתם קאי על ר"ה5, יומא דדינא רבא6, ועי"ז שכל ישראל, ראשיכם שבטיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימיך, הם במעמד ומצב דכולכם (בהתאסף גו' יחד שבטי ישראל), אזי אתם נצבים, מלשון נצב מלך7, שנמשך בהם בחי' המלכות (ויהי בישורון מלך). וצריך להבין דיוק הלשון ויהי בישורון מלך, דלכאורה הול"ל לישורון, שהרי מבואר באגה"ק8 ע"פ9 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, דמ"ש ליראיך ולא ביראיך היינו משום שהוא בבחי' מקיף מלמעלה, וכיון שהמשכת המלכות, ובפרט בר"ה שהמשכת המלכות הוא משרשה ומקורה הראשון, היא בבחי' סובב, א"כ הול"ל לישורון.

אך

הענין הוא, שבר"ה נמשכת המלכות בבחי' פנימיות בישראל (בישורון) ומתאחדת עמהם. והיינו, דאע"פ שמצד זה שהאור הוא באין ערוך הרי הוא נמשך בבחי' סובב ומקיף, מ"מ, ע"י ההתכללות דכל ישראל שמתאספים יחד להיות לאחדים כאחד, מתאחדים הם עם בחי' המלכות שלמעלה, ועד שהם עצמם נעשים בבחי' זו, כמאמר10 כל ישראל

1) ריש פרשתנו (נצבים כט, ט-יא).

2) פרשתנו (נצבים) מד, א.

3) ברכה לג, ה.

4) נוסח התפלה דראש השנה.

5) פענח רזא סוף פרשתנו (נצבים). מגלה עמוקות פרשתנו (נצבים) ד"ה עשירי.

6) תרגום לאיוב ב, א. וראה זהר ח"ב לב, ב. ח"ג רלא, א.

7) לשון הכתוב – מלכים-א כב, מח. וראה אוה"ת פרשתנו (נצבים) ע' א'רא. ועוד.

8) סי"ג (קיט, ב).

9) תהלים לא, כ.

10) זח"ב כו, ריש ע"ב. וראה גם לקו"ש ח"ג ע' 958 הערה 9.