294

בלתי מוגה

א. על הפסוק1 "אתם נצבים היום כולכם גו'", מבאר אדמו"ר הזקן בלקוטי-תורה1: "הנה פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה, ומרומז במלת היום דקאי על ר"ה", שהוא "יומא דדינא רבא"2. וזהו "אתם נצבים", קיימים ועומדים3, והיינו שזוכים בדין4.

וצריך להבין: מהי השייכות ד"אתם נצבים היום", דקאי על ר"ה – ליום השבת שלפני ר"ה?

ובפרט שבמנחת שבת מתחילין לקרות בפרשה שלאח"ז [אם בפרשת האזינו – כפי הקביעות בשנה זו, או בפרשת וילך – כפי הקביעות בשנים שבהם פרשיות נצבים וילך הן נפרדות (כהסימן בטור5: "ב"ג המלך פת וילך")], וכן בשיעורי החומש עם פרש"י, הרי סדר השיעורים הוא שביום ראשון מתחילים ללמוד את הפרשה שלאח"ז – שעפ"ז נמצא שהקריאה דיום השבת שייכת לימים שלפניו, ולא לימים שלאחריו. וא"כ, מדוע בשבת שלפני ר"ה קורין "אתם נצבים היום", ששייך לר"ה שלאחריו?!

ב. והענין בזה – שביום השבת ישנם שני ענינים:

א) "ויכולו השמים והארץ גו'"6 – שזוהי השייכות דיום השבת עם הימים שלפניו, כיון שביום השבת נגמרת ("ויכולו") עבודת ששת ימות החול (ולכן באמירת הקידוש מזכירים גם תיבות "יום הששי"7 לפני "ויכולו השמים גו'"). וכמארז"ל8 "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", שהכוונה במ"ש "ערב שבת" כאן היא לכל ששת ימי החול.

ב) "מיני' מתברכין כולהו יומין"9 – שהכוונה בזה היא לימים שלאחרי השבת, ולא רק ששת ימי החול, אלא גם יום השבת שלאחריו.

1) ריש פרשתנו (נצבים).

2) תרגום לאיוב ב, א. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תרנא) מזח"ב לב, ב (ועוד).

3) ראה תנחומא ריש פרשתנו (נצבים).

4) ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ס"ע תל ואילך (נעתק ב"היום יום" כה אלול).

5) או"ח סתכ"ח.

6) בראשית ב, א.

7) שם א, לא.

8) ע"ז ג, סע"א.

9) זח"ב סג, ב. פח, א.