4

(הנחה בלתי מוגה)

צאינה

וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו1. וידוע הפירוש בזה2, דצאינה וראינה, גייט אַרויס און זעט, הו"ע היציאה מעצמו כדי לראות אלקות3, שזהו במלך שלמה דקאי על מלך שהשלום שלו4, שהוא מלך מלכי המלכים הקב"ה. בעטרה שעטרה לו אמו, עטרה דייקא, שהיא על גבי המלך שלמה (למעלה ממנו), ועטרה זו עטרה לו אמו, היינו שהמשכת העטרה היא ע"י אמו, אבל העטרה עצמה היא למעלה מבחי' אמו (כדלקמן5). ביום חתונתו זה מתן תורה, כדאיתא במדרש6. והיינו, שע"י ההכנה דצאינה, מען זאָל אַרויסגיין פון זיך, אזי וראינה, שבאים לבחי' ראי', ראי' דייקא שהיא למעלה משמיעה והבנה, והראי' היא בבחי' מלך שלמה, מלך שהשלום שלו, שהיא בחי' נעלית ביותר, וכידוע7 בענין עושה שלום במרומיו8, שענין השלום שהוא חיבור שני הפכים9 בא מבחי' שלמעלה מגדר התחלקות, והיינו, שבבחינה שיש בה ענין ההתחלקות אי אפשר להיות אמיתית ענין השלום, כי אם עי"ז שנמשך מבחי' שלמעלה מגדר התחלקות דוקא, ומזה מובן גודל המעלה דבחי' מלך שלמה, מלך שהשלום שלו. ולמעלה מזה היא העטרה שעטרה לו אמו, שהיא על גבי המלך שלמה, היינו שהיא למעלה גם מבחי' מלך שהשלום שלו. וכל זה נמשך ביום חתונתו, זה מתן תורה, ע"י ההקדמה דצאינה, אַז מ'גייט אַרויס פון זיך.

ואיתא10

על זה במדרש11 שאל רשב"י את ר' אלעזר ב"ר יוסי כו' אפשר ששמעת מאביך מהי בעטרה שעטרה לו אמו כו' אמר לו משל

1) שה"ש ג, יא.

2) ראה גם לקו"ת שה"ש כא, ב ואילך.

3) ראה גם "היום יום" כג שבט.

4) שהש"ר עה"פ. ועוד.

5) בסיום המאמר.

6) שהש"ר שם. במדב"ר פי"ב, ח.

7) ראה תניא אגה"ק סי"ב. לקו"ת תזריע כג, ג. ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי לך ח, ג. וראה גם ד"ה ונגלה כבוד הוי' שנה זו (תו"מ חל"ג ע' 369).

8) איוב כה, ב. שהש"ר שם.

9) ראה גם לקו"ת שם כב, א.

10) בהבא לקמן – ראה ד"ה צאינה וראינה תר"ס (סה"מ תר"ס ע' קו ואילך).

11) שהש"ר שם (הובא בפרש"י עה"פ).