61

– לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" תחיינה, בחדרו הק' –

א. בודאי הנכן יודעות שעומדים אנו עתה בחודש סיון, הקשור עם מתן-תורה, שכן, אע"פ שהתורה ניתנה ביום מסויים בחודש זה, בששה בסיון, הרי הגמרא במסכת שבת1 מזכירה את החודש כולו בשייכות למתן-תורה, באמרה שהוא "ירחא תליתאי" (החודש השלישי למנין החדשים מניסן שהוא "ראש חדשים"2), ולכן ניתנה אז "אוריאן תליתאי", תורה שגם היא משולשת (שנחלקת לתורה נביאים וכתובים3), "לעם תליתאי", עם שגם הוא נחלק לשלשה (כהנים לוים וישראלים3).

בכך מדגישה הגמרא, שלא רק יום הששי בחודש קשור עם נתינת התורה מהקב"ה וקבלתה ע"י בנ"י, אלא כל החודש, כל יום שבו, קשור עם "מתן תורתנו" שהי' בששי בחודש, בימי חג השבועות.

ולכן, בעמדנו בחודש סיון, צריך כל יום להזכיר שהקב"ה נתן לנו את התורה, ונתן לנו כח שנוכל לקבל תורה, ולהתנהג בכל השנה ע"פ הוראות התורה, ועד – בכל הפרטים של חיי היום-יום.

ב. במדרשי חז"ל4 מסופר הסדר של נתינת התורה:

הקב"ה צוה למשה רבינו שתחילה יפנה אל בנ"י, לומר להם שעומד ליתן להם את התורה, כדי שיתכוננו לקבל אותה, וגם הורה לו שידבר תחילה עם הנשים (נשים ובנות), ואח"כ ידבר עם האנשים.

והקב"ה גם הסביר למשה רבינו, שע"י סדר זה, תהי' וודאות גדולה יותר, אשר, מבלי הבט על הפיתויים והנסיונות שמעמיד היצה"ר – שיהי' נדמה ליהודי שלימוד התורה וקיום המצוות כרוך עם קשיים – יקבלו את התורה, ויקיימו כל הענינים הכתובים בתורה.

ג. זוהי גם הוראה עד לדורנו זה, בארצות-הברית ובניו-יארק:

1) פח, א.

2) בא יב, ב.

3) פרש"י שבת שם.

4) מכילתא יתרו יט, ג. שמו"ר פכ"ח, ב.