63

– לתלמידות תחיינה, המסיימות ישיבת "אהל משה" דברוקלין, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

א. רבינו הזקן, בעל מחבר ספר התניא, אומר1, שהקריאה בתורה בפרשת השבוע היא (לא רק מצוה לקרות בתורה בכלל, ומה שקורין בשבוע זה פרשה זו הוא בדרך מקרה, אלא הקריאה בפרשת השבוע היא) גם הוראה, היינו, שבכל שבוע ושבוע יש ללמוד מפרשת השבוע הוראה בנוגע לעניני האדם.

ב. בהתחלת פרשת שבוע זה – פרשת שלח – מסופר, שמשה רבינו שלח מרגלים לרגל את ארץ ישראל, ולאחרי כן היתה בזה תקלה – שהמרגלים החטיאו את כל עם ישראל.

ומסופר על זה במדרשי רז"ל2, שהמרגלים שהחטיאו את עם ישראל – החטיאו רק את האנשים, אבל הנשים לא נכשלו בחטא ע"י מלשינות המרגלים, ובה בשעה אשר האנשים אמרו שאין רצונם ללכת ולעלות לארץ ישראל, כי אם להשאר במדבר, הרי נשי ישראל ובנות ישראל אמרו שהם דוקא מחבבות את ארץ ישראל ורוצים לעלות אלי'.

וכיון שגם המדרש אינו ספר של סיפורים, אלא זהו חלק מהתורה – הרי מובן שגם דברי המדרש אינם רק סיפור בעלמא, אלא הוראה לנשי ובנות ישראל לכל הדורות.

ג. ובהקדמה:

ישנם כאלה שטועים לומר שכאשר האנשים הם יראי ה', לומדי תורה ומקיימי מצוות, במדה מסויימת – אזי הנשים צריכות להיות באיזה אחוזים פחות מהם, שהרי הבנים הם הלומדים בישיבות, בישיבות גדולות כו', ואילו הבנות לומדות רק חלק מועט ממספר השעות המוקצה ללימוד התורה לבנים.

1) ראה סה"ש תש"ב ע' 29 (נעתק ב"היום יום" ב' חשון).

2) ראה ספרי פינחס כז, ד. פרש"י שם כו, סד.