66

(הנחה בלתי מוגה)

והי'

באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה להוי' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה1. וצריך להבין2 אומרו (והי' באכלכם) מלחם הארץ, הלא כבר נאמר לפני זה3 בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, היינו, שלא נתחייבו בחלה בהיותם במדבר אלא רק בבואם לארץ, ומה בא להשמיענו באמרו והי' באכלכם מלחם הארץ. גם צריך להבין אומרו תרימו תרומה להוי' גו' חלה תרימו תרומה, שהכתוב כופל תרימו תרומה ב' פעמים. ובספרי איתא תרימו תרומה, בתרומה גדולה הכתוב מדבר, או אינו אלא בתרומת חלה, כשהוא אומר חלה תרימו תרומה הרי חלה אמורה, הא מה אני מקיים תרימו תרומה לה', בתרומה גדולה הכתוב מדבר. אמנם, אף שמיתורא דקרא דרשו חז"ל שקאי גם על תרומה גדולה, מ"מ, לפי פשוטו של מקרא קאי כל הפסוק על תרומת חלה בלבד, שהרי מצות תרומה גדולה אין מקומה בפרשה זו, אלא בפרשה שלאח"ז יחד עם כל שאר מתנות כהונה4, ועפ"ז צריך להבין מה שבתרומת חלה נאמר תרימו תרומה ב' פעמים. וגם צריך להבין מ"ש והי' באכלכם גו' תרימו תרומה, הרי חיוב מצות חלה היא באופן שקודמת להינטל קודם האכילה, ומהו אומרו והי' באכלכם גו' תרימו תרומה (כפי שהקשה הרמ"ז בפרשת עקב5).

ב) ויובן

זה בהקדים ביאור כללות ענין הלחם, שיש בו ב' בחינות, לחם מן הארץ, ולחם מן השמים6. וב' ענינים אלו ישנם בכללות סדר ההשתלשלות, וכן בעבודת האדם (שזהו עיקר כל הענינים, כמארז"ל7 אני נבראתי לשמש את קוני). והענין בזה8, דלחם מן הארץ ולחם מן השמים בכללות סדר ההשתלשלות הו"ע תהו ותיקון, לחם מן הארץ הוא מבחי' התהו שקדם לתיקון, ולחם מן השמים הוא משרש

1) פרשתנו (שלח) טו, יט-כ.

2) ראה גם רד"ה והי' באכלכם תשל"ג (סה"מ תשל"ג ע' 431).

3) פסוק יח.

4) קרח יח, יב ובפרש"י.

5) ערב, א (הובא באוה"ת פרשתנו ס"ע תקלז).

6) בשלח טז, ד.

7) משנה וברייתא סוף קידושין.

8) בהבא לקמן – ראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'סב ואילך. וראה גם סה"מ תש"ה ע' 207 ואילך.