73

בלתי מוגה

א. בפרשת1 שלח מספרת התורה אודות דברי המרגלים – שעי"ז הפחידו את בנ"י – שלא יוכלו לכבוש את ארץ ישראל, "כי עז העם היושב בארץ גו'"2, ולכן – טענו – לא נוכל לעלות ולהלחם עם העם, "כי חזק הוא ממנו"3, וכפי שמספרים חז"ל4 שהמרגלים אמרו שיושבי הארץ חזקים יותר מהקב"ה ("ממנו") ח"ו, ו"כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם".

כל סיפורי התורה הרי הם הוראה עבורנו בעבודתנו בכל דור ודור. וצריך להבין: מהי ההוראה מסיפור המרגלים? – הן אמת שצריכים לספר לנו את הסיפור אודות המרגלים בכדי שאנו נתקן את ה"בכי' לדורות"4 שבאה כתוצאה מטענותיהם; אבל בשביל זה לא נוגע לידע את כל פרטי טענותיהם, ופרטי המענה שניתן להם.

גם צריך להבין, כיצד יתכן שע"י טענות כאלו יכלו המרגלים להפחיד את בנ"י, ולשכנע אותם ש"לא נוכל לעלות"3 – הרי בנ"י כבר ראו אז שהקב"ה מנהיג אותם בנסים גלויים למעלה מן הטבע:

בהיותם במדבר "נחש שרף ועקרב"5 – וכמסופר במדרש6 עד כמה היו נוראים הנחשים שרפים ועקרבים – ראו בנ"י תמיד את הנס למעלה מן הטבע איך שהארון7 וענני הכבוד8 היו הורגים את הנחשים כו'. וכשם שהי' בשמירת בנ"י מפני רע – כך הי' גם בנוגע להשפעת הטוב: מידי יום ביומו הי' להם "מן", "לחם מן השמים"9, לאכול, ומים מבארה של מרים לשתות, והרי בכל זה היו ריבוי נסים גלויים שלמעלה מהטבע, כמבואר במדרשים.

1) שיחה זו הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1041 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.

2) פרשתנו יג, כח.

3) שם, לא.

4) סוטה לה, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"פ.

5) עקב ח, טו.

6) תנחומא בשלח יח. יל"ש שם רמז רנה. וראה מכילתא בשלח טו, כב.

7) יל"ש בהעלותך רמז תשכט.

8) מכילתא שם יג, כא. ספרי בהעלותך יו"ד, לד. במדב"ר פ"א, ב. תנחומא שם ג. ועוד.

9) בשלח טז, ד.