88

העדה, שכך הוא סדר השפעת אלקות לנש"י שנמשך תחלה לנשמות כלליות כו'. ולכן נקראים ג"כ קריאי מועד, כמו שהוא למעלה, רק שנכתב קראי חסר יו"ד, והיינו דוקא בעדת קורח שנחסר אצלם היו"ד, שזהו מצד העדר הביטול.

ב) ומוסיף

לבאר ענין המועד דשבת ויו"ט, שבו נמשך מוחין דאו"א בז"א, דלכאורה אינו מובן, שהרי ההמשכה מאו"א לז"א היא בתמידות, אפילו מצד סדר ההשתלשלות, ועאכו"כ ע"י עבודה. אך הענין הוא, שבשבת ויו"ט נמשך תוספת אור מאו"א לז"א, עד שהתוספת מרובה הרבה לאין קץ על הקצבה המוכרחת כדי חיותם וקיומם. ותוספת אור זה נמשך מבחי' הכתר, כידוע שכל הוספת אור חדש מא"ס ב"ה הוא ע"י הכתר. וזהו אומרו כלהו זמינין מאתר דאקרי קדש, כי ענין הקדושה הוא בכתר. וממשיך לבאר הטעם שגילוי זה הוא בשבת ויו"ט דוקא, ע"פ משל למלך בשר ודם6 (כנ"ל שמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא) שבדרך כלל יושב סגור בחדרו בבית המלכות ואין רואין אותו, רק שמו נקרא עליהם, אבל אין מתגלה עצמותו, משא"כ בזמן השמחה, כשנוצח במלחמה, אזי עושה סעודה לשריו ועבדיו ומתגלה אליהם. והנמשל למעלה, שהאור וחיות הנמשך בכל העולמות הוא רק מבחי' שמו בלבד, אבל בשבת ויו"ט הוא גילוי מהותו ועצמותו, והוא מצד ניצוח המלחמה, שהו"ע הבירורים שהאדם מברר בכל ימי המעשה, כמ"ש7 לעשות את השבת, מי שטרח בערב שבת כו'8, ועד"ז ביו"ט. ומצד זה נעשה המשכת תוספת אור מבחי' הכתר.

ג) והנה

ע"י ההמשכה בזמני המועדים דשבת ויו"ט, שנמשך תוספת אור בז"א ובמלכות מאו"א ע"י הכתר, נעשה ענין של שמחה, וביחד עם זה, נעשה גם ענין של ביטול. וזהו"ע התכללות מוחין דאו"א, כידוע9 שמוחין דאמא הו"ע השמחה, ומוחין דאבא הו"ע הביטול. והענין בזה, כמבואר10 בענין ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים11, שגם בקדושה יש בחי' פלשתים, מלשון מבוי המפולש, והו"ע התגלות השמחה בפילוש ובגלוי ובהתרחבות כו', אלא שמצד ענין השמחה בלבד יכולים לבוא ח"ו

6) ראה גם לקו"ת שמע"צ פח, ד.

7) תשא לא, טז.

8) ע"ז ג, סע"א.

9) ראה זהר ח"א ריט, א. ח"ב פד, א. פה, ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך אם הבנים. לקו"ת שמע"צ שם.

10) ראה תו"א בשלח סא, סע"ג ואילך. תו"ח תולדות קמג, ג ואילך.

11) ר"פ בשלח.