198

ד. לצערנו יש בתים כאלו שהילדים אינם מרגישים כלל שחסר להם דבר, ולכן אינם בוכים. לגבי ילדים אלו – התפקיד והמשימה הם גדולים הרבה יותר, שהרי הא גופא שאינם יודעים כלל שעליהם לבכות מוכיח שהם זקוקים לחינוך יהודי במדה גדולה הרבה יותר.

וזוהי אחת המשימות שהישיבות בפרט צריכות להציב לפניהן: לקבל תלמידים מכל החוגים, ללא הגבלות, וללא חילוק אם הם באים מחוג היודע עכ"פ שחסר להם דבר-מה, או מחוג שאינו יודע כלל שצריכים לבכות; ולתת לכל אחד מהם חינוך יהודי במלא המדה, שיוביל אותם לדרך שבה יהיו מאושרים כל ימי חייהם, הן בגשמיות והן ברוחניות6.

ה. יש גם הוראה מהסיפור האמור בנוגע לכללות המצב בעולם:

זה עתה נכנסנו לשנה חדשה. התינוק החדש – העולם בשנה החדשה – הוא לצערנו במצב של תינוק קטן שנפל מהעריסה, סטה מן המסילה הנכונה, ואינו יודע כיצד לייצב את עצמו – הן בנוגע ליחסים בין אומות, והן בין חוגים שונים; איך לנצל את האפשרויות שבידי האנושות לבנות ולשפר, ולא להיפך – כדי להחריב ולקלקל.

ובענין זה יש לנו הוראה מהסיפור האמור – שלילת שתי טעויות מנוגדות:

לפעמים חושב אדם לעצמו שהוא עסוק בעסקיו הפרטיים, ומה נוגע לו מה קורה בעולם בכלל, מה קורה מסביבו, ובפרט – במדינה אחרת. אבל עכשיו רואים בבירור, שאפילו דברים שמתרחשים בפינה רחוקה ביותר בעולם – נוגעים לכאו"א, ולעתים קרובות – עד לחייו הפרטיים.

ועוד טענה מוטעית: מי אני ומה אני, מה יכול אני לפעול וכו'. אבל האמת היא – כמבואר בגמרא7 וברמב"ם8 ובספרים שלאחריהם – שכאשר כל אחד יאיר את פינתו באור האמיתי, אור התורה והמצוות – אזי מבטיח הקב"ה, שלא זו בלבד שעי"ז יהיו חייו טובים וקלים יותר,

6) כאן התייחס כ"ק אדמו"ר שליט"א לדברי גיסו הרש"ג שליט"א שהציג את העסקנים, באמרו, שרצונם לסייע להצלחת ה"דינער", ואמר:

וברצוני לקוות – כדברי גיסי – שבודאי ישתדלו העסקנים בהכנות לה"דינער" באופן שה"דינער" ייצור את האמצעים הדרושים שעל ידם יוכלו לא רק לפרוע את החובות הישנים, אלא – בעיקר – להגדיל את האפשרויות של הישיבה (על כל מחלקותי') בקליטת תלמידים, כך, שכאשר נמצא באיזה מקום ילד יהודי שאינו מקבל עדיין חינוך תורני הראוי, יוכלו לקבלו ולחנכו בשמחה ובטוב לבב (מהנחה בלתי מוגה).

7) קידושין מ, ריש ע"ב.

8) הל' תשובה פ"ג ה"ד.