231

בלתי מוגה

א. בין התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר – שנתפרסמו בין התמימים, אנ"ש ולומדי תורה, והולך ומתפשט בקרב כל ישראל – ישנה התקנה ללמוד בכל יום שיעור תניא כפי שנחלק על ידו, באופן שההתחלה היא בי"ט כסלו, ראש-השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות, והסיום הוא ביום ח"י כסלו, ערב י"ט כסלו1.

ונמצא, שביום זה, שבו מסיימים לימוד ספר התניא, ישנו ענין של שמחה לגמרה של תורה.

ובהקדמה:

אע"פ שהשם "תניא" הוא בעיקר רק על החלק הראשון, "הנקרא בשם ספר של בינונים"2,

ובהדפסת התניא בפעם הראשונה נדפסו רק שני החלקים הראשונים: ספר של בינונים ושער היחוד והאמונה,

וגם לאח"ז, כשהדפיסו את התניא עם אגרת התשובה, שאף היא פותחת בתיבת "תניא" – הרי מצינו בכת"י ישנים שהחלק הראשון נקרא בשם "תניא גדול", ואילו אגה"ת נקראת בשם "תניא קטן"3, שמזה מובן שעיקר השם "תניא" קאי על החלק הראשון,

ובפרט ע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הידוע4 שג"ן פרקי התניא הם כנגד ג"ן סדרים דאורייתא, והרי גם השמחה שעושים בשמח"ת לגמרה של תורה היא על תושב"כ דוקא –

אעפ"כ, כיון שלאח"ז ניתוספו לספר התניא גם שאר החלקים, ועד לאגרת הקודש וקונטרס אחרון, שניתוספו ע"י בני המחבר [וביניהם גם אדמו"ר האמצעי, ממלא מקומו של רבנו הזקן, והרי "ממלא מקום" פירושו שממלא את כל המקום, דהיינו שממלא את כל הענינים שהיו מקודם בכל פרטיהם (כמדובר כמ"פ5)], ובפרט לפי מ"ש הרבנים בני

1) ראה גם תו"מ חל"ב ריש ע' 331.

2) לשון דף השער.

3) ראה בהערות שנדפסו בסוף ס' התניא.

4) קיצורים והערות לספר לקו"א ע' קכג. ולאח"ז באג"ק שלו ח"ד ע' רסה.

5) ראה גם לעיל ע' 179. וש"נ.