240

(הנחה בלתי מוגה)

קטנתי1

מכל החסדים ומכל וכו', ומבאר בעל הגאולה והשמחה באגרת הקודש שכתבה אחר ביאתו מפ"ב2, שהפירוש בזה הוא (לא כפירוש הפשוט שהי' קטן מלקבל את החסדים, אלא) שמכל החסדים ומכל וכו' שניתנו לו ע"י הקב"ה, נעשה אצלו הענין דקטנתי ביתר שאת וביתר עוז, כי, כל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה, צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה, וכנודע דכולא קמי' דוקא כלא חשיב3, וא"כ כל שהוא קמי' יותר (מצד כל החסדים שהם בחי' קרבת אלקים) הוא יותר כלא ואין ואפס (קטנתי). וזהו גם בכללות מ"ש בגמרא4 שאם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, מאי קראה, קטנתי מכל החסדים גו' (הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים5), כי, זכיותיו הוא גם מלשון זיכוך ובירור, ונתמעטו זכיותי היינו שאף שהי' במעמד ומצב של זיכוך ובירור, הרי הוא נופל ברוחו (ער פאַלט באַ זיך אַראָפּ) ממעמדו ומצבו הקודם (קטנתי), לפי שראה ענין של התקרבות מלמעלה עד למעלה מעלה (שזהו"ע החסדים). וממשיך לבאר באגה"ק הנ"ל, שזו בחי' ימין שבקדושה וחסד לאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר6, וזו היא ג"כ מדתו של יעקב שאמר קטנתי מכל החסדים1, שהי' קטן במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים, כמ"ש1 כי במקלי עברתי גו' ועתה הייתי וגו', ואינו ראוי ואינו כדאי כלל כו', משא"כ בזלע"ז הוא ישמעאל חסד דקליפה7, כל שהחסד גדול הוא הולך וגדל בגובה וגסות הרוח ורוחב לבו. וזהו ג"כ החילוק שבחסד דקליפה ההשפעה היא רק ממותרות, משא"כ בחסד דקדושה ההשפעה אינה רק משיריים ומותרות, אלא אדרבה, שמשים עצמו כשיריים ומותרות כו', ולכן משפיע בריבוי כו'. ומסיים באגה"ק הנ"ל: ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש כו' לבלתי רום לבבם מאחיהם8 כו' ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו

1) וישלח לב, יא.

2) תניא אגה"ק ס"ב.

3) ראה זח"א יא, ב.

4) שבת לב, א. וראה גם ד"ה קטנתי (הב') דש"פ וישב, כ"ף כסלו תשי"ז פ"ב ואילך (סה"מ תשי"ז ע' עב ואילך).

5) פרש"י שם.

6) וירא יח, כז.

7) ראה זח"ג רמו, ב. תורת חיים תולדות קמה, ב ואילך.

8) ע"פ שופטים יז, כ.