306

ג) וביאור

הענין, דהנה, יש ב' מדריגות באהבה. מדריגה הא', שהאהבה נכנסת ומתלבשת בכלי הנפש והגוף, ובפרט בכלי הלב, שיש ביכלתם לסבול את האהבה שמתלבשת בתוכם. ומדריגה הב', שהאהבה היא גדולה ביותר עד שאינה יכולה להכנס ולהתלבש בכלים, שזהו"ע האהבה דבכל מאדך. והחילוק שביניהם, שבמדריגה הא', יכול להיות האדם אוהב הוי', ואעפ"כ לא ישתנה טבע מדותיו, אלא המדות ישארו כמו שהם מטבע תולדתו, אם הוא אכזרי בטבעו או בעל גובה לב וכיו"ב, אע"פ שבמשך כל היום עובד עבודתו בקיום התומ"צ, ובזמן התשובה יתמרמר לבו כו', ובעת התפלה יתעורר באהבה רבה לה'. וטעם הדבר, דכיון שהאהבה ממלאת את כלי הלב ומתלבשת בתוכם, הרי היא מוקפת ומכוסה בכלי הלב שמקיפים אותה ומכסים עלי', ובמילא אין האהבה יכולה לשנות את כלי הלב. וע"ד מארז"ל1 פושעי ישראל מלאים מצות כרימון, מלאים דייקא, היינו, שהם מלאים בהמצוות שבאים בתוכם בהתלבשות, והם מקיפים ומכסים על המצוות שבתוכם, ולכן אין המצוות פועלים לשנות את מציאותם. משא"כ במדריגה הב', כיון שאין האהבה נכנסת ומתלבשת בכלי הלב, ה"ה נשארת בבחי' מקיף עליהם, וידוע2 שאור מקיף מזכך הכלי מבחוץ, והיינו, שהאהבה שאינה מתלבשת בכלי הלב אלא נשארת בבחי' מקיף עליהם, פועלת זיכוך כלי הלב, לשנות טבע מדותיו כו'.

ויובן

ע"פ משל מהשפעת השכל שמשפיע הרב לתלמידו, דהנה, שכל הרב, גם השכל שמשפיע להתלמיד, הוא באופן של הבדלה ולמעלה מערך התלמיד, ולכן, כאשר הרב מצמצם את השכל שמשפיע לתלמידו לפי ערך כלי שכלו של התלמיד, אזי באה השפעת השכל בפנימיותו של התלמיד, שתופס ומקיף אותה בכלי שכלו, אבל עי"ז משתנה דקות שכל הרב לפי ערך גסות השגת התלמיד. משא"כ כאשר השפעת השכל היא באופן שלמעלה מערך כלי שכלו של התלמיד, שאינה נתפסת ומתלבשת בכלי שכלו אלא נשארת בבחי' מקיף עליו, הרי מצד היותו בבחי' מקיף, פועל הוא זיכוך כלי השכל, ככל אור מקיף שמזכך הכלי מבחוץ. ודוגמתו בב' המדריגות באהבה, שכאשר האהבה מתלבשת בכלי הלב, אינה פועלת שינוי טבע מדותיו, ורק כאשר האהבה היא בכל מאדך, שהיא למעלה מהתלבשות בכלי הלב, אלא בבחי' מקיף עליהם, אזי פועלת היא שינוי טבע המדות.

1) עירובין יט, א.

2) ראה עץ חיים שער ו (שער העקודים) פ"ב. שער ב (שער השתלשלות הי"ס) ענף ג. וראה תו"א צא, ג. קיג, ד. ובכ"מ.