312

בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה". וזהו גם ענין האור שהאיר ביום הראשון שהי' אדה"ר מביט בו מסוף העולם ועד סופו9 – אור שלמעלה מהשתלשלות10, שעל ידו היתה ההתהוות מאין ליש11.

אבל יש גם מעלה ביום השבת לגבי יום ראשון – שבו נעשית העלי' מלמטה למעלה, שזהו כללות החידוש שבעבודת האדם להעלות את הגשמיות עד שתהי' נכללת באלקות, כלומר, לעשות מ"יש" – "אין", שזהו דבר חידוש שלא שייך למעלה, כי, "מן שמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי"12, והיינו, שלמעלה ישנו רק הענין דהתהוות יש מאין ("מיהב יהבי", המשכה מלמעלה למטה), אבל לעשות מ"יש" "אין" (העלאה מלמטה למעלה, "מישקל שקלי"), הרי זה חידוש שנעשה ע"י עבודת האדם13, ומזה נעשה תענוג למעלה – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני"14, היינו, שעי"ז ניתוסף כביכול תענוג בעצמותו ית'.

והצד השוה שבהם – ששניהם ענינים שלמעלה מהשתלשלות, שלכן אין בהם התחלקות, והיינו, הן בנוגע לענין ההתהוות שביום הראשון, והן בנוגע לענין העלי' וההתכללות שביום השבת, שהם בשוה בכל פרטי הנבראים עד שלשול קטן שבים ויתוש קטן שבטבור הארץ; החילוק הוא רק אם זה בענין ההמשכה מלמעלה למטה – יום ראשון, או בענין העלי' מלמטה למעלה – יום השבת, שבו נשלמת כללות עבודת האדם.

ג. ובהתאם לכך, יש לבאר את הנקודה המשותפת שבי"ט כסלו וחנוכה, שבשניהם מודגשת מעלת יום השבת בהחידוש שבעבודת האדם, כדלקמן.

ובהקדמה – שהקביעות די"ט כסלו וחנוכה (ככל מועדי השנה) תלוי' בהקביעות דראש חודש, שבהתאם לכך נקבעת הקביעות דיום י"ט בחודש והקביעות דיום כ"ה בחודש, והרי הקביעות דר"ח תלוי' בקידוש החודש ע"י ב"ד של מטה דוקא [וגם בימינו, שאין מקדשים ע"פ הראי', אלא ע"פ החשבון שחישב הלל (האמורא), ועפ"ז נסדר הלוח לקביעת החדשים15 – הרי זה באופן ששליחותייהו קא עבדינן כו'], כדאיתא

9) חגיגה יב, א. ועוד.

10) ראה ספר הערכים חב"ד (כרך ג) ערך אור שנברא ביום ראשון ס"א ואילך (ע' תקיז ואילך). וש"נ.

11) ראה סה"ע שם ע' תקסא. וש"נ.

12) תענית כה, א (לגירסת הע"י).

13) ראה סה"מ עטר"ת ס"ע קפג ואילך. תרפ"ה ע' קנא. ועוד.

14) תו"כ ופרש"י ויקרא א, ט. ספרי ופרש"י פינחס כח, ח. ועוד.

15) ראה תורה שלמה (כרך יג) מילואים לפ' בא פ"ב. וש"נ.