102

בלתי מוגה

א. כאשר מתאספים יחדיו בקשר עם ענין של הסתלקות (אע"פ שאין זה בעצם יום ההסתלקות), הרי לכאורה1 צריכה להיות התנועה בכיוון ותוכן אחר כו'2.

אבל, אמרו לנו חז"ל בגמרא3: "יעקב אבינו לא מת", וממשיכים לבאר, דלכאורה קשה: "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? – והתירוץ על זה: "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

ומזה מובן, שכאשר "זרעו בחיים", באופן שנקראים בשם "זרעו"4, אזי "אף הוא בחיים", למרות שלפני משך זמן היו כל המאורעות ד"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא" (ואי אפשר לומר שענינים אלו לא אירעו, שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב5, כך שהתורה מעידה שאירעו ענינים אלו).

ולכאורה, איך יתכן דבר והיפוכו? – אלא זהו כחו של יהודי, שהוא "בעל-הבית" לא רק על ההוה, אלא אפילו על העבר.

ב. ובהקדמה:

ידוע6 שכל הענינים דלעתיד לבוא יהיו בתור שכר עבור העבודה שהיתה לפנ"ז, שהרי לעתיד לבוא כתיב7 "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ", כדברי הגמרא8 "אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה", והיינו, שאז לא יהי' יצר-הרע, ובמילא לא יהי' אז ענין של "שכר" עבור עבודה במצב ש"נתתי לפניך גו' את החיים ואת הטוב"9 ואת ההיפך, וצריך להיות ענין של בחירה כו'. ועכצ"ל, שכל מה שיהי' אז, הרי זה מצד העבודה שהיתה בזמנים שיצה"ר הי' בתקפו.

והנה, אמרו חז"ל10 "שכר מצוה מצוה", והיינו, שהשכר שהקב"ה

1) ראה גם אג"ק חי"ט ס"ע קפה. ובארוכה – שיחת יו"ד שבט תשט"ו בתחלתה (תו"מ חי"ג ע' 217 ואילך). וש"נ.

2) יש לציין שבתחלת ההתוועדות ניגנו ניגון שמחה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בשמחה רבה (המו"ל).

3) תענית ה, ב. וראה גם שיחת יו"ד שבט דאשתקד סי"ז (תו"מ חל"ג ס"ע 34). וש"נ.

4) ראה לקמן ס"ט ואילך.

5) ויחי נ, ב ואילך.

6) ראה תניא רפל"ז.

7) קהלת יב, א.

8) שבת קנא, ב.

9) נצבים ל, טו.

10) אבות פ"ד מ"ב.