15

יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן – שנת הק"ן

בלתי מוגה

א. בנוגע ליום הילולא – כותב רבינו נשיאנו במכתב (שכבר נדפס1) מדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע:

ברור הדבר שבימי ההילולא מעוררים הרביים רחמים על כל החסידים, נשיהם וילדיהם, אלא, שזוהי רק התעוררות רחמים כללית. אבל החסידים שקובעים ביום ההילולא לימוד והתוועדות חסידית – עבורם היא התעוררות רחמים אחרת לגמרי, כי, הלימוד וההתוועדות הם ה"פדיון נפש" שחסידים נותנים לבעל ההילולא.

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "אבינו מלכנו", וניגון אדמו"ר הזקן בן ד' הבבות. ואח"כ אמר מאמר ד"ה אין מוסרין רזי תורה אלא כו'.

* * *

ב. יש כמה ענינים שבהם אין מחשבין שעות, והיינו, שכאשר ישנו ענין בתומ"צ שנקבע בגלל מאורע מסויים שאירע ביום מסויים, הנה אע"פ שבפעם הראשונה אירע הדבר בשעה מסויימת הרי זה מתפשט אח"כ על כל היום כולו, כך, שהענין אינו מתחיל משעה מסויימת, ועאכו"כ שאינו מיוחד לשעה זו בלבד, אלא הענין הוא בכל היום כולו.

ויש גם ענינים שבהם מחשבין שעות, כפי שמצינו בכמה דינים שבהם צריך להיות מעת-לעת, הנה כאשר המאורע הוא באמצע היום, אזי צריך להמתין עד שיעבור אמצע היום2.

וב' אופנים אלו מצינו בחג הפסח – שאז היתה התחלת הגירות דבנ"י (כדאיתא בגמרא במסכת יבמות3):

אע"פ שהגאולה – "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור וגו'"4 – היתה "בחצי הלילה"5, הנה ה"זכר ליציאת מצרים" שבחג

1) סה"מ קונטרסים ח"ב תה, רע"א. ולאח"ז באג"ק שלו ח"ד ע' רמ.

2) ראה אנציק' תלמודית ח"ד ע' תרמא. ח"ה ע' כב. ס"ע קלט ואילך. וש"נ.

3) מו, א-ב.

4) בא יב, יב.

5) שם, כט.