154

בלתי מוגה

א. דובר אודות הנס בקריעת ים סוף שצמחו בים אילנות עם פירות והילדים1 האכילו את הצפורים ששרו ורקדו עם בני ישראל שאמרו שירה – שאין זה נס נוסף, אלא זהו תוכן הנס דקריעת ים סוף: גילוי ההעלם; והטעם שקרי"ס היתה באופן ש"המים להם חומה מימינם ומשמאלם"2, בזכות התורה (ימין) והתפלה או תפילין (שמאל)3 – כי, הגמר דיציאת מצרים וההכנה למתן תורה היו צריכים להיות באופן של יציאה ממציאות האדם, עי"ז שעבודתו היא בב' קוין (מימינם ומשמאלם), שבאה מצד הפנימיות וההעלם שבנשמה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 966 ואילך.

* * *

ב. ישנו עוד ענין בפרשת השבוע – שבה נאמרה פרשת המן4.

בנוגע לפרשת המן – כותב רבינו הזקן בסימן הראשון בשולחן ערוך5: "טוב לומר בכל יום .. פרשת המן".

ולהעיר, שבסידורו לא הזכיר רבינו הזקן ענין זה. ויש לומר טעם הדבר – כיון שבשער הכוונות6 איתא ש"מנעני מורי ז"ל שלא לאומרם", ולכן, אע"פ שבדרך כלל ההכרעה היא כדעת הפוסקים נגד דעת המקובלים7, מ"מ, כיון שאין זה אלא מנהג ("טוב לומר") בלבד, ואילו בקבלה מפורש שיש להמנע מזה, לכן לא הזכיר רבינו הזקן ענין זה בסידורו.

ומ"מ, כיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"8, ובפרט שרבינו הזקן הביא זאת בשו"ע, הרי מובן, שאף שאין אומרים פרשת המן בכל יום, הרי זה ענין שיש לו מקום ברוחניות. ובפרט ע"פ הידוע פתגם אדמו"ר

1) נתבאר גם השייכות דצמיחת האילנות לילדים דוקא, אודותם אמרו רז"ל (סוטה יא, ב) "הם הכירוהו תחילה" (המו"ל).

2) פרשתנו יד, כט. וראה גם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט תשכ"א ס"ח (תו"מ ח"ל ע' 56).

3) מכילתא ויל"ש (רמז רלח) עה"פ.

4) טז, ד ואילך.

5) במהדו"ב – ס"ט, ובמהדו"ק – ס"י.

6) ענין ברכת השחר (קרוב לתחלתו).

7) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סכ"ה סכ"ח. וש"נ.

8) עירובין יג, ב. וש"נ.