165

כמבואר בתניא11 שהדעת הוא מלשון והאדם ידע את חוה12 והוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו וכו', וכיון שדעת הוא בחי' הפנימיות, לכן אינו נמנה במנין הספירות מצד חיצוניותן (שאז נמנה חיצוניות הכתר). וכשהדעת נמנה, שזהו במנין הספירות מצד פנימיותן, אז אין הכתר נמנה, לפי שפנימיות הכתר הוא נעתק ונבדל ואינו נכלל במנין העשר ספירות.

ב) והנה

בספר משנת חסידים13 איתא להיפך, שכאשר מונים הספירות מצד חיצוניותן, אזי נמנה הדעת, ולא הכתר. והמקור לדבריו הוא גם ממ"ש בע"ח – במק"א – בשער מוחין דצלם14, שבבחי' החיצוניות, משלים הדעת לי"ס, ובבחי' הפנימיות, הכתר הוא מכלל הי"ס. אבל ע"פ מ"ש בע"ח שמ"א פ"ג שדוקא בחי' עתיק אינו במנין הע"ס, והרי עתיק הוא בחי' פנימיות הכתר, עכצ"ל, שהטעם שהדעת נמנה כשפנימיות הכתר אינו נמנה, הוא משום שדעת הוא בחי' הפנימיות, ונמנה במנין הספירות מצד פנימיותן. ומ"ש במשנת חסידים (מע"ח שער מוחין דצלם) שדעת נמנה במנין הספירות בבחי' החיצוניות, ה"ז לכאורה שיטה אחרת. והטעם שאדמו"ר הזקן סמך יותר על מ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, הוא, לפי ששם מדובר בכללות הכתר, משא"כ בשער מוחין דצלם מדובר בכתר דז"א. ובמילא נמשך מזה גם ההבדל בענין הדעת, שלדברי המשנת חסידים נמנה הדעת מצד חיצוניותו דוקא, משא"כ לדברי אדמו"ר הזקן נמנה הדעת מצד פנימיותו, דכיון שבחי' הכתר שאינו נמנה במנין הע"ס (ונשלם ע"י מנין הדעת) הוא פנימיות הכתר, עכצ"ל שהשלמת מנין הע"ס ע"י הדעת היא מצד הפנימיות.

אמנם

כל זה אינו מספיק עדיין ליישב דברי הע"ח, שמ"ש בשער מוחין דצלם שבבחי' הפנימיות נמנה כתר (כתר דז"א, ודוגמתו גם בכללות הכתר) במנין הע"ס, אינו בסתירה למ"ש בשמ"א פ"ג שפנימיות הכתר אינו במנין הע"ס, דכיון ששניהם הובאו בע"ח, עכצ"ל שאינם בסתירה זל"ז, אלא הם מתאימים זל"ז.

ומבאר

הצ"צ15, שבחי' עתיק שהוא פנימיות הכתר ממש, ודאי אינו במנין הספירות, כמ"ש בשמ"א פ"ג, ומ"ש בשער מוחין דצלם

11) ספ"ג.

12) בראשית ד, א.

13) מסכת בריאת א"ק פ"א מ"ד.

14) פ"ד (בדפוס שקלאָוו). ולפנינו – פ"ח.

15) ביאוה"ז שם ע' רעו ואילך. וראה גם הגהת הצ"צ בביאור לד"ה יביאו לבוש מלכות (תו"א מג"א צא, ג-ד). אוה"ת מג"א (קה"ת, תש"נ) ע' צז ואילך. הגהת הצ"צ בלקו"ת שלח מט, ג ואילך.