191

מה שהמעלה נקרא בשם אין, הרי זה רק בגלל היותו בהעלם והסתר מהנברא, אבל האמת הוא שדוקא המעלה הוא יש האמיתי, ועד שממנו נעשה כל המציאות של המטה, ואדרבה, מציאות המטה אינו תופס מקום כלל לגבי המעלה, וכפי שרואים אפילו באדם למטה, בסדר השתלשלות כחות נפשו, שכאשר נמשך שכל פרטי מכח המשכיל, הרי השכל הפרטי הוא כאין לגבי כח המשכיל שהוא היש שלו. וא"כ, הרי זה היפך דעת הנברא, שלמטה יש ולמעלה אין. אמנם, אע"פ שב' דעות הנ"ל סותרות זל"ז והפכיות זמ"ז, הרי ממש"נ כי א-ל דעות הוי', מובן, שגם למעלה ישנם ב' הדעות, ד"ע וד"ת (היינו, לא רק הדעה שלמעלה יש ולמטה אין, אלא גם הדעה ההפכית), ושניהם אמת, כי, דעת עליון הוא מצד דרגת האלקות שלמעלה מהנבראים ועאכו"כ מהנוצרים והנעשים, בחי' סוכ"ע, ולגבי דרגא זו אין תפיסת מקום להארה שמתלבשת להיות כח הפועל בנפעל, והרי זה כמו המשכת ענין פרטי מענין כללי, כהדוגמא הנ"ל משכל פרטי שנמשך מכח המשכיל, שהשכל הפרטי (ועאכו"כ הענין שבו נמשך ומתלבש השכל הפרטי) הוא כאין לגבי כללות כח המשכיל. אבל מצד דרגת האלקות שמתלבשת בעולמות, בחי' ממכ"ע, הנה כיון שזהו הארה וכח שמתצמצם עד שמתלבש וממלא את הנבראים והנוצרים והנעשים, הרי זה גופא מורה שיש להם תפיסת מקום, שלכן ישנו בהם כח הפועל. וזהו כי א-ל דעות הוי', שיש למעלה ב' הדעות ושניהם אמת, כי קוב"ה איהו סוכ"ע ואיהו ממכ"ע. וב' הדעות נכללים בעצמותו ית' שכולא קמי' כלא חשיב9, והוא למעלה הן ממכ"ע והן מסוכ"ע.

ועז"נ

השקיפה גו' מן השמים, שכאשר ישנה ההשקפה וההבטה מלמעלה למטה, מצד ד"ע, אזי וברך את עמך את ישראל. כי, מצד בחי' ממכ"ע, ד"ת, דרגת האלקות שמתצמצמת ומתלבשת בעולמות, נמשך להיות כח הפועל בנפעל, ועד שרגלי' יורדות מות10, ועד שנעשה יש נפרד, והיינו, שלא זו בלבד שבהרגשתו הוא יש, אלא הוא באמת יש ונפרד מאלקות, מהחיות האלקי ורצון העליון, ועד שיכול להיות הענין דאלקים אחרים, שמקבלים מבחי' אחוריים דשם אלקים, ועד לפירוש הב' המובא בתניא11 שמעט מזעיר אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחי' אחוריים דקדושה הוא בבחי' גלות ממש בתוכה כו', ולכן נקרא בשם אלקים אחרים,

9) דניאל ד, לב. זח"א יא, ב.

10) משלי ה, ה. וראה אוה"ת נ"ך ח"א עה"פ (ע' תקסד ואילך).

11) פכ"ב. וראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שם (ע' קלה).