251

בלתי מוגה

א. על הפסוק1 "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל גו'", הקשו מפרשי התורה2: "למה היתה הקהלה זאת פה מביתר מצוות ה' אשר דיבר משה אל בני ישראל", שהתורה מלאה בהם, ואעפ"כ לא מצינו שמשה הקהיל את ישראל כדי למסור להם ציוויים אלו?

ותירצו3, שכוונת הכתוב לרמז למאמר המדרש4: "אמר הקב"ה, עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך (תלמידי-חכמים שב)דורות הבאים (שנקראים בשם משה, כמארז"ל5 "משה שפיר קאמרת") להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה". וכיון שבפרשה זו נאמר הציווי על שמירת שבת, לכן נאמר כאן ציווי זה, לרמז ש"בשבתות .. נקהלים לשמוע הדרשה"6.

ומקשה הצ"צ7 על תירוץ זה: "אך עדיין יקשה, למה עשה כן במה שמצות שבת נאמרה באגב [שהרי בפרשה זו מדובר בעיקר אודות עשיית המשכן, וענין השבת נזכר כאן רק בדרך אגב, "לומר שאינו דוחה את השבת"8], ולא במקום שכל עיקר הפרשה עלי'"?

וכיון ש"ויקהל משה" נאמר בפרשה זו דוקא, הרי מוכח, שזה נוגע (לא לענין השבת, אלא) לענין המשכן.

ב. ובהקדמה:

התכלית ד"ועשו לי מקדש" היא – "ושכנתי בתוכם"9 (לשון רבים), "בתוך כל אחד ואחד מישראל"10, שזהו ענין נעלה יותר מהענין

1) ריש פרשתנו (ויקהל).

2) אלשיך עה"פ. ועד"ז באוה"ח עה"פ.

3) ראה אלשיך שם. בעה"ט עה"פ.

4) יל"ש עה"פ (רמז תח). וראה תו"ש עה"פ (אות ה). וש"נ.

5) שבת קא, ב. וש"נ.

6) לשון בעה"ט שם.

7) אוה"ת פרשתנו (ויקהל) ע' ב'קטז. וכ"ה באלשיך שם.

8) פרש"י שם, ב.

9) תרומה כה, ח.

10) אלשיך עה"פ. של"ה סט, א. ועוד.