263

(הנחה בלתי מוגה)

להבין

הענין דתלת כלילן גו תלת כו'1, שהוא כמשל הולד הנמצא במעי אמו שראשו מקופל בין ברכיו כו'2, היינו, שיש בו ג' הבחי' דחב"ד, וג' הבחי' דחג"ת, אלא שהם באופן של העלם וסילוק, עד שלא ניכר בו בגילוי אלא ג' הבחי' דנה"י בלבד, שבהם נתעלמו ונתלבשו ג' הבחי' דחב"ד וחג"ת, שזהו"ע תלת כלילן גו תלת כו', חב"ד בחג"ת, וחג"ת בנה"י. ומבואר בדרושי חסידות (בתורת חיים ד"ה ותראין המילדות גו'3) שזהו כללות הענין דגלות מצרים4, כידוע5 שהגלות נמשל לעיבור, כולד במעי אמו שראשו מקופל בין ברכיו, שמורה על העלם והסתלקות המוחין כו', ומצד זה נעשה ענין הגלות שהמצריים היו מושלים על ישראל, עי"ז שהיו יונקים מן הקדושה יותר מדאי, כי, העלם וסילוק המוחין הו"ע העלי' למקורן ושרשן בעצם הנפש (ששם הם באופן נעלה יותר באין ערוך לגבי ההמשכה וההתפשטות דכחות הנפש להתלבש באברי הגוף), ודוגמתו למעלה הו"ע סילוק ועליית המוחין לשרשן ומקורן בעצמות המאציל, ולכן, מצד הענין דכחשיכה כאורה6, יכולים גם המצריים לקבל יניקה משם כו'. ובזה מתורץ7 גם הענין דגידול משה בבית פרעה, כמ"ש8 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן, דלכאורה, כיון שידעו שהוא מילדי העברים (כמ"ש9 ותאמר מילדי העברים זה), למה לא חששו ממנו (כמו שחששו מכל ילדי העברים שלכן גזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו10), ולא עוד אלא שגדלוהו בבית פרעה. אך הענין הוא, דכתיב8 ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו, ששרש נשמת

1) ראה זהר (תוספתא) בשלח נ, סע"א. ע"ח שער הכללים פ"ג. ביאורי הזהר בשלח מז, ג ואילך.

2) נדה ל, ב.

3) לד, ב ואילך. מג, ב ואילך. וראה גם אוה"ת שמות (כרך ז) ע' ב'תצט. שם (כרך ח') ע' ב'תתמג.

4) ראה גם סידור האריז"ל פיסקא עבדים היינו. סידור (עם דא"ח) סדר הגדה רצג, ג ואילך. סהמ"צ להצ"צ מצות ק"פ (דרמ"צ עו, סע"א ואילך).

5) תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.

6) תהלים קלט, יב.

7) תו"ח שם לו, סע"ב ואילך. נ, א. אוה"ת שם (כרך ז) ע' ב'תקי בשוה"ג. שם (כרך ח) ע' ב'תתמז.

8) שמות ב, יו"ד.

9) שם, ו.

10) שם א, כב.