300

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר1 אודות רבינו הזקן (שהשנה היא שנת הק"ן להסתלקותו), שכל עניני המס"נ שלו הם כלא לגבי המס"נ לנתק את עצמו מהעבודה ד"עמך לא חפצתי", ולהתמסר לעשיית טובה ליהודי.

ובהקדמה:

אצל רבינו הזקן היתה העבודה דמסירת נפש – לא רק כפירוש העולם, שמוסר את גופו וכל עניניו ועד שמוסר את חייו על קדושת השם, אלא גם מסירת הנשמה, שעם היותה נפש אלקית, שייך בה ענין המס"נ להקב"ה.

והענין בזה – שכל זמן שהנשמה היא במציאותה, אזי נהנית רק מזיו השכינה2; ואילו כדי לקבל בחי' העצמות – שזהו הענין ד"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ"3, כפי שהי' רבינו הזקן אומר בעת דביקותו: "איך וויל ניט דיין ג"ע, איך וויל ניט דיין עוה"ב כו', איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין"4 – צריך להיות מסירת הנשמה.

וענין זה נקרא בשם "מסירת נפש" – כפי שנקראת מס"נ כפשוטה, מסירת הגוף. והיינו, שכשם שבנוגע לגוף צריך למסרו לגמרי, ועד למסור את חייו על קידוש השם, כך גם בנוגע לנשמה, הנה עם היותה נפש אלקית, מ"מ, בכדי לקבל בחי' העצמות, צריך למסור את כל מציאותה.

וביחד עם זה שאצל רבינו הזקן היתה העבודה של מס"נ, שזוהי העבודה ד"עמך לא חפצתי גו'" – התמסר בהשתדלות לעשות טובה ליהודי בגשמיות.

[ידועה אמנם האגה"ק5 שבה כותב שלא יטרידוהו בשאלות בענינים גשמיים, שזה שייך רק לנביאים ממש וכו', אבל אעפ"כ, כל ימיו6

1) לקו"ד ח"א מה, רע"א.

2) ברכות יז, א.

3) תהלים עג, כה.

4) סהמ"צ להצ"צ שרש מצות התפלה פ"מ (דרמ"צ קלח, סע"א) – נעתק ב"היום יום" יח כסלו.

5) סכ"ב.

6) מלבד הפסק זמן קצר, כידוע הסיפור בזה.