34

יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן – שנת הק"ן

(הנחה בלתי מוגה)

כהמס

דונג מפני אש1. ולכאורה אינו מובן אומרו כהמס דונג מפני אש, ולא ככלות עצים מפני אש, וכיו"ב. אך הנה ידוע בפירוש פסוק זה, שע"י עשיית הטוב במילא יתפרדו כל פועלי און2. ואע"פ שסדר העבודה הוא שצריך להיות תחילה סור מרע ואח"כ ועשה טוב3, הרי ידוע שיש ב' מיני רע, ישנו רע שהוא איסור מן התורה או מדברי סופרים, ובענין זה צריך להיות סור מרע תחילה, ולא שייך שתהי' ההתחלה בעשה טוב, וכמ"ש4 ולרשע אמר וגו', משא"כ הרע שאינו אלא בטבע המדות ולא בא לידי מעשה, אינו מעכב כל כך לעשיית הטוב, ואדרבה, עשיית הטוב פועלת שיתפרדו כל פועלי און.

וכן

יש גם בעבודה ב' מיני אהבה, אהבה רבה, ואהבת עולם5. אהבת עולם היא האהבה שבאה ע"י ההתבוננות בגדולתו ית' בבריאת העולם. ואהבה רבה היא האהבה שלמעלה מטעם ודעת בלי שום התבוננות. והנה, מצד אהבת עולם, שמתבונן בגדולתו ית' בבריאת העולם, נקרא עובד אלקים6, היינו, שהעבודה שלו היא בבחי' אלקים, שזהו האלקות שבעולמות. ומצד אהבת עולם זו נעשה רק כהמס דונג מפני אש, היינו, כמו הדונג שבתחילה הי' קשה, וע"י חום האש נעשה רך, ואז יכולים לשנות צורתו באופן הנרצה, וכן הוא בעבודה, שע"י אהבת עולם פועלים שהרע שהי' תחילה קשה, נעשה רך, לכופו כפי שירצה, והיינו, שהרע שבמדות לא יבוא לידי מעשה, אבל אין הרע בטל לגמרי, כי אם כהמס דונג מפני אש.

אמנם

התכלית היא לבוא לאהבה רבה (שלמעלה מאהבת עולם), שישנה בכל אחד ואחד, אלא שהיא באופן של אהבה מסותרת7,

1) תהלים סח, ג.

2) שם צב, יו"ד.

3) שם לד, טו. לז, כז.

4) שם נ, טז.

5) ראה תניא פמ"ג (סב, א). תו"א ויגש מד, ב-ג. ויחי מז, א ואילך. ובכ"מ.

6) מלאכי ג, יח.

7) ראה תו"א שם. ובכ"מ.