5

טבת10) בספר התניא3, בביאור מארז"ל11 "אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא", ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה", ומזה מובן, שגם אצל כאו"א מישראל צריכה להיות העבודה ד"ומשה הי' רועה גו'".

ב. והביאור בזה:

ענינו של רועה צאן – שנותן לצאן את כל הצריך להם, ולא רק המוכרח להם, "לחם צר ומים לחץ"12, אלא משתדל להקל עליהם ככל האפשר, ומתמסר לכל אחד לפי ערכו כו', כמסופר במדרש הנ"ל4 בנוגע לאופן הנהגתו של משה במרעה הצאן.

וע"פ תורת הבעש"ט13 שבצאן יתרו נתגלגלו נשמות ישראל שאח"כ נתן להם משה את התורה ונעשו תלמידיו, נמצא, שבהתעסקות של משה במרעה צאן הי' גם ענין של השפעה לבנ"י – להטיב להם בגשמיות, והשפעה זו היתה הכנה להשפעה רוחנית שהשפיע להם במ"ת, שעל ידה נעשו ראוים לקבל את התורה. ולכן היתה השפעה זו צריכה להיות במשך ארבעים שנה – ע"ד מארז"ל14 "עד ארבעין שנין לא קאי איניש אדעתי' דרבי'".

ג. ולהעיר, שסדר הנהגה להיטיב לישראל תחלה בגשמיות ולאח"ז ברוחניות, הי' גם אצל כל רועי ישראל – "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא"15:

ידוע16 שהבעש"ט פעל אצל חבריו הצדיקים הנסתרים סדר זה – להשפיע ליהודים תחלה גשמיות, ואח"כ רוחניות.

ועד"ז ידוע17 בנוגע לרבנו הזקן, שכאשר הי' אצלו ענין שלימות האדם – ע"י ענין הנישואין, יחוד דכר ונוקבא18 – הנה כניסתו הראשונה לענין הנישואין היתה באופן שהתנה עם חותנו שלא יתערב בכספי הנדוניא שלו, ושיוכל לעשות בנדוניא כרצונו, והקדיש את הנדוניא

10) ושייך גם ליום כ"ג טבת, כמ"ש הצ"צ (נדפס במענה לשון בתחלתו. פס"ד להצ"צ בסופו) שההסתלקות היתה "במוש"ק דשמות כ"ג אור לכ"ד טבת", ופשיטא שהצ"צ לא בא להודיענו אודות לוח השנה... ומזה מובן, שגם יום כ"ג טבת שייך ליום ההילולא (ראה גם לקו"ש חט"ז ע' 33 ואילך).

11) ברכות לג, ב. וש"נ.

12) לשון הכתוב – ישעי' ל, כ.

13) תולדות יעקב יוסף פ' לך לך. בן פורת יוסף בסופו.

14) ע"ז ה, ריש ע"ב.

15) תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א).

16) ראה "התמים" ח"ב ע' מד. ועוד.

17) ראה גם מכתב כ"ה טבת שנה זו (אג"ק חכ"ב ע' שצט). תו"מ חכ"ז ס"ע 208 ואילך. וש"נ.

18) ראה זח"א נה, ב. קסה, א. ועוד.