11

(הנחה בלתי מוגה)

וידעת

היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים גו' אין עוד1. הנה פסוק זה הוא בהמשך למ"ש לעיל מיני'2 אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו, דקאי על זמן מתן תורה, כמבואר בתניא3 שאז הראת ממש בראי' חושיית כו', ועל זה ממשיך בכתוב וידעת היום וגו'. ומדייק רבינו הזקן4 דיש להבין הלא כבר נאמר אתה הראת לדעת וגו', ומהו אומרו עוד וידעת היום והשבות אל לבבך גו'. ויש להוסיף בזה, ע"פ המבואר בשער היחוד והאמונה בתחלתו, דצריך להבין וכי תעלה על דעתך וכו' שצריך להזהיר כ"כ והשבות אל לבבך, שעפ"ז יוקשה יותר מהי ההוספה בפסוק וידעת היום גו'. וגם צריך להבין5 מהו אומרו (וידעת) היום דייקא.

ב) ומבאר

בזה6, שמ"ש היום הוא הקדמה לידיעת הענין דהוי' הוא האלקים. דהנה, ענין היום הוא יחד עם הלילה דוקא, כמ"ש7 ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, היינו, שענין היום כלול מערב ובוקר (לילה ויום) שנעשים יום אחד, ולא עוד אלא שהערב קודם לבוקר, כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא8, שזהו שתחלת ההתהוות היא ע"י צמצום הראשון, סילוק והעלם לגמרי (חשוכא), והוא קודם להמשכת וגילוי הקו (נהורא). ואף שתחלה הי' אוא"ס ממלא כל מקום החלל, ואח"כ הי' ענין הצמצום9, וכידוע10 שהסדר למעלה הוא שתחלה הוא מטי ואח"כ לא מטי, וא"כ, מהו אומרו ברישא חשוכא והדר נהורא, אך הענין הוא, כמבואר בהמשך שבועות תש"ד11, שגם בהגילוי דאוא"ס יש כוונת הצמצום, כיון שדוקא ע"י הצמצום נשלמת כוונת הגילוי, וגם

1) ואתחנן ד, לט.

2) שם, לה.

3) פל"ו.

4) לקו"ת ואתחנן ד, א. ה, א.

5) לקו"ת שם ד, א.

6) ראה לקו"ת שם ז, ד. ח, סע"ד ואילך. וראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' תתקצט ואילך. סה"מ תש"ד ע' 223 ואילך.

7) בראשית א, ה.

8) שבת עז, ב.

9) עץ חיים שער א (דרוש עיגולים ויושר) ענף ב.

10) ראה זח"א טז, ב. ועוד.

11) פי"א (סה"מ תש"ד ע' 238 ואילך). וראה המשך תער"ב שם ע' א'ז.