110

(הנחה בלתי מוגה)

מה

טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל1. הנה בפסוק זה, וכן בפסוק לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל2 (דב' פסוקים אלה הם בב' הפרשיות השייכים לשיעור היום3), וכן לעיל מיני', בפסוק מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל4, נקט הכתוב ב' השמות יעקב וישראל. ומדייק רבינו הזקן [ולהעיר, שהשנה היא שנת המאה וחמישים להסתלקות-הילולא שלו] בד"ה זה בלקוטי תורה5, וכן הוא (בכמה שינויים) בד"ה זה בביכל מאמרי אדמו"ר הזקן בכתי"ק ממלא מקומו אדמו"ר האמצעי עם הגהות הצ"צ6, דצריך להבין הטעם שבנוגע לאברהם אמרו חז"ל7 כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו, שנאמר8 ולא יקרא עוד את שמך אברם, משא"כ ביעקב וישראל, הנה גם לאחרי שנאמר9 לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך, נשאר השם יעקב קיים, כמודגש בפסוקים אלה שנזכר (לא רק השם ישראל, אלא) גם השם יעקב. ויש להוסיף, שהתמיהה בזה (שבכתוב נזכר גם שם יעקב) גדולה יותר בפסוק10 דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, דקאי על ימות המשיח. דהנה, אף שכתב הרמב"ם11 דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, הרי בכמה מדרשי חז"ל12 פירשו שגם דרך כוכב מיעקב קאי על מלך המשיח. ואינו מובן מהו הענין שאפילו באחרית הימים, כאשר יקויים היעוד אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' לעבדו שכם אחד13, והי' הוי' למלך על כל הארץ גו' הוי' אחד ושמו אחד14, ופירשו חז"ל15 כמו שאני נכתב כך אני נקרא, היינו, ששם הוי' (כמו שאני נכתב) יהי' בגילוי בעולם (כך אני נקרא), הנה גם אז יהי' (לא רק השם ישראל, שם המעלה, אלא) גם השם יעקב.

1) פרשתנו (בלק) כד, ה.

2) שם כג, כא.

3) יום חמישי, אור ליום ששי.

4) שם, יו"ד.

5) בלק עג, א.

6) סה"מ תקס"ב ח"א ס"ע רלא.

7) ברכות יג, א.

8) לך לך יז, ה.

9) וישלח לה, יו"ד.

10) כד, יז.

11) הל' מלכים פי"א ה"א.

12) ירושלמי תענית פ"ד ה"ה. רמב"ן עה"פ. ועוד.

13) צפני' ג, ט.

14) זכרי' יד, ט.

15) פסחים נ, א.