175

בלתי מוגה

א. ידוע מה שסיפר רבינו נשיאנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר1, שלכל אחד מהרביים היו מאמרים קבועים ביחוד בשביל לטהר אויר העולם, אשר, פעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים.

ובהקדמה:

ידוע החילוק שבין תורה לתפלה2 – שבתורה צריך להיות ענין של חידוש, ולא רק בהלימוד למיגרס (ללמוד ענין חדש שלא למד עדיין), אלא גם בהלימוד לעיונא, באופן שמחדש בתורה – "לאפשא לה"3; משא"כ בתפלה, שנוסח התפלה הוא בשוה בכל יום.

ובנוגע לעניננו: נשיאי חב"ד4 היו לא רק בבחי' "שמונה נסיכי אדם"5, שמהם נמשך רק בבחי' מקיף6, אלא היו גם בבחי' "שבעה רועים"5, "כמשל הרועה שמאכיל ומשקה את הצאן, שזהו השפעת החיות בפנימיות .. המלמדים אותם תורה .. השגה בפנימיות"6, ולכן היו יכולים וצריכים לומר מאמר חדש.

אבל אעפ"כ, כדי לפעול בעולם טהרת האויר, הוצרכו מזמן לזמן לחזור מאמר מיוחד, אף שכבר אמרו אותו בשנים שלפנ"ז.

ובנוגע לאדמו"ר הזקן – ששנה זו היא שנת המאה וחמישים להסתלקות-הילולא שלו – הנה א' המאמרים שהי' חוזר עליו מזמן לזמן לטהר אויר העולם, הוא: ד"ה החלצו שנדפס בלקוטי תורה בפרשת השבוע7, בלי ההגהות (שרובם ככולם ניתוספו ע"י הצמח-צדק).

ולהעיר, שבלקו"ת דפ' מטות יש כמה דרושים לפני ד"ה החלצו, כמו בפרשת השבוע שמתחילה בענין הנדרים, ורק לאח"ז מסופר אודות מלחמת מדין, שבה נאמר8 "החלצו מאתכם"; אבל, המאמר ששייך ביחוד לפעול טהרת אויר העולם הוא דוקא ד"ה החלצו, ששייך למלחמת מדין.

1) אג"ק שלו ח"ו ע' רסז (נעתק ב"היום יום" כח תמוז).

2) ראה תו"א מקץ לח, ג. לט, ד.

3) זח"א יב, ב.

4) ראה גם מכתב ג' תמוז השי"ת (אג"ק ח"ג ע' שלא ואילך).

5) מיכה ה, ד. וראה סוכה נב, ב.

6) תו"א שם לג, ד.

7) מטות פה, ד ואילך.

8) מטות לא, ג.