228

(הנחה בלתי מוגה)

לדוד

הוי' אורי וישעי וגו'1. ומבאר בזה כ"ק אדמו"ר הצ"צ ברשימותיו על תהלים2, שאורי היינו ע"י התורה שנאמר בה3 ותורה אור, וישעי היינו ע"י המצוות שהם לבושים, ונקראים בגדי ישע כו'4.

ב) ויש לבאר זה ע"פ מאמר של רבינו הזקן (שהשנה היא שנת המאה וחמשים להסתלקות-הילולא שלו), וז"ל5:

להבין

שרש ההפרש בין תורה למצוות6, יובן ע"ד הפסוק7 והחכמה מאין תמצא, שהחכמה בעצמה אינה קרוי' אין, אלא שמאין תמצא, וכמ"ש8 היש הוי' בקרבינו אם אין9, דמשמע שבחי' הוי' דחכמה אינו בחי' אין כו'. והענין, כי אין הוא בחי' עצמי' הכתר המרומם לבדו, ונקרא בלי מהות, ולכך נקרא אין. משא"כ החכמה היא בחי' גילוי, אלא שהיא גילוי האין, וזהו מאין תמצא, ר"ל מציאות האין שבא לידי גילוי, ולכך נקראת כח מ"ה10 הוא בחי' מהות כו'. משא"כ הכתר הוא בחי' אין, כנ"ל, להיותו בבחי' העלם, ועל כן נקרא כתר, שהוא מלשון כותרת, שהוא ענין מקיף, לפי שאינו בבחי' התחלקות, משא"כ האור פנימי בא בהתחלקות לפי ערך הכלי שהוא11. וכמשל חיות הנפש שבאיברי הגוף, שהיא מתצמצמת לפי מזג ותכונת האברים, השכל שורה במוח כו', משא"כ הלבוש הוא שוה ומשוה, שהרי יכולים לכסות הראש והרגל. וכך בחי' חכמה, להיותה באה בבחי' אור פנימי, באה בהתחלקות חח"ן כו', וע"כ התורה נקראת מזון12, כמו המזון עד"מ שנכנס בבחי' אור פנימי

1) תהלים כז, א.

2) יהל אור עה"פ ס"א-ג (ע' צו ואילך).

3) משלי ו, כג.

4) ישעי' סא, י.

5) נדפס (בתוספת איזה הערות ומ"מ מכ"ק אדמו"ר שליט"א – נעתקו לקמן) בקונטרס מאמרי חודש אלול שנה זו, ולאח"ז במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרחצ ואילך.

6) ההפרש בין תורה למצוות: עייג"כ תו"א ולקו"ת (כמסומן במפתח ענינים שם). תניא פכ"ג ובהערות הצ"צ שם.

7) איוב כח, יב.

8) בשלח יז, ז.

9) אם אין: ראה זח"ג קנח, ב. לקו"ת דברים נה, א.

10) ראה זח"ג (רע"מ) כח, א. לד, א.

11) הכלי שהוא: אולי צ"ל: הכלי שלו.

12) התורה נקראת מזון: ראה ג"כ תניא פ"ה.