232

בלתי מוגה

א. בנוגע לח"י אלול – הנה ברוב השיחות1 מתחיל כ"ק מו"ח אדמו"ר באמירת "גוט יום טוב", ומצינו גם פעם אחת2 שמתחיל בברכת "מזל טוב, לנו ולכלל ישראל".

וצריך להבין: הרי "גוט יום טוב" ו"מזל טוב" הם שני ענינים נפרדים, ויתירה מזה, שבנוגע לענין העבודה הם ענינים הפכיים – כי:

הענין ד"גוט יום טוב" הוא באופן ש"ישראל דקדשינהו לזמנים"3, היינו, שזהו ענין שנעשה ע"י עבודה;

ואילו "מזל טוב" הו"ע שבא מלמעלה ואינו תלוי בעבודה, כמובן מלשון חז"ל4 "לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא", ש"מזלא" הוא בניגוד ל"זכותא", להיותו ענין שבא מלמעלה ואינו תלוי בעבודת האדם.

ב. אך הענין הוא – שיש בח"י אלול הן ענין של עבודה ("גוט יום טוב"), והן ענין שלמעלה מעבודה ("מזל טוב").

ולכן, ברוב המקומות נזכר הענין ד"גוט יום טוב", כיון שזה נוגע לעבודה שצריכה להיות תמיד (וע"ד "הוכח תוכיח"5, שעל זה דרשו רז"ל6 "אפילו מאה פעמים"); ואילו הענין ד"מזל טוב" שלמעלה מעבודה, נזכר רק פעם אחת.

וע"ד הענין ד"בכל מאדך"7, בלי גבול8, שנזכר רק פעם אחת, ולא כמו "בכל לבבך" שנזכר כמ"פ9, כיון שצריך להיות תמיד, וכמו "שויתי הוי' לנגדי תמיד"10 (כפי שהובא ונתבאר בהתחלת צוואת הריב"ש11).

1) שיחות ח"י אלול תש"ב; תש"ג בתחלתן (סה"ש תש"ב ע' 158; תש"ג ע' 140. ע' 142. ע' 188). וראה גם סה"ש תש"ה ע' 118. ס"ע 133.

2) שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'ש"ת בתחלתה (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 169). וראה גם לקמן ס"ו.

3) ברכות מט, א. וראה פסחים קיז, ב.

4) מו"ק כח, א.

5) קדושים יט, יז.

6) ב"מ לא, א.

7) ואתחנן ו, ה.

8) ראה תו"א נח ט, א. ובכ"מ.

9) לדוגמא: ואתחנן שם. פרשתנו כו, טז. ועוד.

10) תהלים טז, ח.

11) ס"ב.