244

ולהעיר גם מהמאמר של אדמו"ר הזקן ד"ה ענין ר"ה ויוהכ"פ9, שמסיים שם בפירוש הכתוב10 "לתהלה ולשם ולתפארת", שהם ג' המוחין חב"ד.

ועז"נ "נתן ה' לכם" – ד"כל הנותן בעין יפה הוא נותן"11, אפילו כאשר הנותן הוא בשר ודם, ומכ"ש בנוגע לענין הנתינה מלמעלה.

ומזה מובן, שבודאי שאין זה באופן של העלם שאינו במציאות12, אלא זהו ענין שישנו במציאות, ואדרבה – זוהי המציאות האמיתית, כיון שניתן מהקב"ה שהוא אמתת המציאות; ובודאי שיבוא גם בהתגלות, שהרי לא ידח ממנו נדח13.

וכיון ש"נתן ה' לכם גו'", לכל אחד מישראל – לכן בטוח הוא שזוכה בדין, והיינו, שגם ענין הדין שישנו לפי שעה הוא רק לצד הטוב, ולכן הנהגתו בפועל היא באופן שלובש לבנים ומתעטף לבנים, בידעו שישנו פסק בתורה ש"אתם נצבים, קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין"14.

* * *

ג. אמנם עדיין צריך להבין:

הענין ד"נתן ה' לכם גו'" הוא מצד למעלה, אבל הכוונה היא בנוגע לפעולה על הנשמה המלובשת בגוף למטה ע"י עבודת האדם דוקא. וא"כ, אף ש"זוכין בדין" מצד למעלה, מ"מ, כאשר מדובר אודות הנהגת בנ"י למטה באופן ש"לובשים לבנים ומתעטפים לבנים כו'" – עדיין אינו מובן: כיצד יכולה להיות הנהגה כזו, בה בשעה שעושה חשבון צדק בנפשו ומוצא שלא בכל העתים הנהגתו היא כדבעי למהוי?!

ונקודת הביאור בזה – ע"פ המבואר בתניא15 בנוגע לעבודה דכל יום, ש"אף שהגוף עומד כו', מ"מ תיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה כו', שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף", וכמובא שם (בהמשך הענין)16 מאמר הזהר17 "בכי' תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדוה כו' מסטרא דא".

9) לקו"ת תבוא מב, ב ואילך.

10) תבוא כו, יט.

11) ראה ב"ב נג, רע"א. וש"נ.

12) ראה המשך תרס"ו ע' פ ואילך. ועוד.

13) ע"פ שמואל-ב יד, יד. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סה"ג. תניא ספל"ט.

14) חסר הסיום (המו"ל).

15) פל"א (מ, ב).

16) ספל"ד.

17) ח"ג עה, א.