66

(הנחה בלתי מוגה)

והי'

באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' גו' מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה1. וידוע הדיוק בזה2, מהו אומרו מלחם הארץ, הרי כבר נאמר לפנ"ז3 בבואכם אל הארץ. גם צריך להבין אומרו באכלכם גו' תרימו גו', שמשמעות לשון הכתוב היא שנתינת התרומה היא בעת האכילה, והיינו, שתחילה היא האכילה ואח"כ נתינת התרומה, הרי ע"פ דין4 קודמת החלה להנטל קודם האכילה5, וכיון שאעפ"כ נאמר באכלכם גו' תרימו, מובן, שיש לקיים גם משמעות הכתוב שהאכילה קודמת לתרומה, כפי שהענין הוא בעבודת האדם.

ב) ולהבין

זה יש להקדים תחילה משנ"ת במאמרים הקודמים6 בענין לחם מן הארץ ולחם מן השמים7, דהנה8, לחם מן הארץ הו"ע יחודא תתאה, שזהו כללות ענין עבודת הבירורים בכל ל"ט המלאכות דסידורא דפת, החורש והזורע וכו'9. ועז"נ והי' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה', היינו, שלא מספיקה העבודה דיחו"ת (לחם הארץ), אלא לאח"ז צריך להעלותה (תרימו גו') שתתחבר ותתקשר לבחי' יחודא עילאה, שזהו ענין הרמת חלה ונתינתה לכהן. דהנה10, ידוע ביאור אדמו"ר הזקן11 בענין אכילת הכהנים, שעל ידה מתכפרים הבעלים12, שאכילת הכהנים (אכילת אדם) היא למעלה מאכילת מזבח, כי, אכילת מזבח, ארי' דאכיל קורבנין13, הוא כללות ענין בירור הניצוצות, בחי'

1) פרשתנו טו, יט-כא.

2) ראה רד"ה והי' באכלכם מלחם הארץ תר"ן (סה"מ תר"ן ס"ע שסח).

3) שם, יח.

4) ראה רמב"ם הל' ביכורים פ"ח ה"ב ואילך. שו"ע יו"ד סשכ"ז ואילך.

5) כקושיית הרמ"ז לזח"ג ערב, ב – הובא באוה"ת פרשתנו ע' תקלח.

6) לע"ע לא הגיעו לידינו מאמרים אלו (המו"ל).

7) ראה גם ד"ה זה תשכ"ב (סה"מ תשכ"ב ע' רצב ואילך).

8) בהבא לקמן – ראה ד"ה זה באוה"ת פרשתנו ס"ע תקלד ואילך. תשל"ג (סה"מ תשל"ג ע' 431 ואילך).

9) שבת עד, ב.

10) ראה גם סד"ה ראשית עריסותיכם תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ס"ע רמט ואילך).

11) בד"ה כי הוא יברך הזבח תקס"ה (מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע קסב ואילך). וראה גם לקו"ת צו ז, ד. סהמ"צ להצ"צ מצות אכילת קדשי קדשים (דרמ"צ צ, ב ואילך).

12) פסחים נט, ב. יבמות צ, א. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י ה"א.

13) ראה זהר ח"א ו, ב. ח"ב רעח, א. ח"ג יז, א. ועוד.