74

בהלכות סוכה, הרי זה נחשב כאילו קיים מצות סוכה – דיש לומר הרמז בזה, שגם בחג הפסח, שענינו יציאת מצרים, שהיא התחלת העבודה, יכולים לבוא למעמד ומצב דחג הסוכות שיש בו גם העילוי דמספר שמונה – שמיני-עצרת, שקשור עם תכלית העלי' דלעתיד לבוא, שאז יהי' כינור של שמונה נימין12.

ובנוגע לעניננו – הנה פרשת המרגלים היא ענין כללי בתורה, כי: (א) המרגלים היו שלוחים של כל בנ"י – "איש אחד איש אחד למטה אבותיו"13, (ב) ושליחותם היתה "לתור את הארץ"14 (כמבואר במדרשי חז"ל15 שזהו מלשון "יתרון", היינו, שעי"ז ניתוסף יתרון בארץ) לצורך כיבוש הארץ, שזהו ענין היותר כללי, שהרי זוהי התכלית דמתן-תורה והתכלית דכל הבריאה כולה. וכמובן גם מגודל הפגם שנעשה ע"י חטא המרגלים, כלשון הגמרא16 שכתוצאה מזה נקבעה "בכי' לדורות".

ומזה מובן, שגם ההוראה שלמדים מפרשת המרגלים – גודל הזהירות שלא לטעות כמותם כו' – היא הוראה כללית.

ב. המשך השיחה – ביאור במאמר הגמרא17 (שלכאורה הוא מאמר תמוה – "אַ מאָדנע גמרא") "אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד, סתור בן מיכאל, סתור שסתר מעשיו של הקב"ה, מיכאל שעשה עצמו מך. אמר רבי יוחנן אף אנו נאמר נחבי בן ופסי, נחבי שהחביא דבריו של הקב"ה, ופסי שפיסע על מדותיו של הקב"ה" (אף שלכאורה יכולים לפרש שמות שאר המרגלים בהתאם למעשיהם ע"ד הדרוש18) –

12) ערכין יג, ב. וראה גם תו"מ סה"מ תשרי ס"ע קצג. ועוד.

13) פרשתנו יג, ב.

14) שם, טז.

15) ראה שהש"ר פ"א, ז. קה"ר פ"א, לב. וראה אוה"ת פרשתנו ס"ע תמה ואילך. ס"ע תנו ואילך. ועוד.

16) תענית כט, א. וש"נ.

17) סוטה לד, ב.

18) ע"פ כללי התורה בנוגע לחלק הדרוש שבתורה [לא כמו אלו שמחברים ומדביקים ענינים שונים שאין להם קשר ושייכות כלל ("מ'שטעלט צו אַ וואַנט צו אַ וואַנט"), באמרם, שבכתבי האריז"ל (שעה"פ שמות א, יד. ועוד) איתא ש"אין משיבין על הדרוש"...], ששונים אמנם מהכללים שבשאר חלקי התורה [ולדוגמא: בחלק הפשט בהכרח שתהי' ההלכה כדעה אחת, ואילו בחלק הדרוש יכולה להיות ההלכה כב' הדעות ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"* (עירובין יג, ב. וש"נ. וראה גם תו"מ חל"ה ע' 336. וש"נ)], אבל אעפ"כ, צריכים להיות מתאימים ומכוונים גם לשאר חלקי התורה.

*
) אף שהכלל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" הוא גם בנוגע לחלק הפשט, ולכן מצינו בכ"מ ש"דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד" (ברכות כז, סע"א).