בס"ד. שיחת יום א' פ' קרח, כ"ד סיון, ה'תשכ"ג.

89

– לקבוצת תלמידים ותלמידות דישיבת "אחי-תמימים" בוסטון, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

מסתמא יודעים אתם שהיום מתחילים ללמוד פרשת קרח. יש הרבה סיפורים במדרשי חז"ל אודות מחלוקת קרח עם משה רבינו, וככל סיפורי התורה – הרי הם "תורה" והוראה1 לכל אחד ואחד מאתנו2.

אחד מהסיפורים הוא3:

קרח שאל את משה רבינו, מה דינו של "בית מלא ספרים" – האם הוא חייב במזוזה? קרח טען: במזוזה יש רק שתי פרשיות של תורה, ואם הבית מלא ספרים אין סיבה שיהי' מחוייב לקבוע מזוזה של שתי פרשיות קטנות על הפתח. ועל זה ענה משה רבינו, שאעפ"כ יש מצוה לקבוע מזוזה גם על פתחו של בית זה המלא ספרים.

וזוהי הוראה לכל אחד מאתנו, ובפרט לתלמידי ותלמידות ישיבה – שכן, ישיבה אמיתית, מקום שהתלמידים לומדים כדבעי, הרי היא מליאה עם הרבה ידיעות מתורתנו הקדושה, ואפשר להמשיל אותה ל"בית מלא ספרים"; ומכל מקום אין זה מספיק, וחייבים לקבוע מזוזה על פתחה.

יש הרבה טעמים ורמזים למצות מזוזה, ואחד הטעמים העיקריים הוא, כדי לקבוע הפרשיות "שמע ישראל" ו"והי' עם שמוע" על פתח הבית. תוכן פרשה ראשונה הוא שיהודי מקבל על עצמו עול מלכות שמים, ובפרשה השני' מקבל על עצמו עול מצוות4, מצוות עשה ומצוות לא תעשה. וכאשר קובעים פרשיות אלו על פתח הבית, הרי זה מביא את האדם לידי הכרה, שבית זה מוקדש להקב"ה ונשמר על ידו יתברך5. וכאשר יוצא מן הבית ונכנס אליו, זוכר תמיד שהוא וכל נכסיו נתונים תחת מלכותו יתברך6.

וזוהי ההוראה:

90

לא מספיק הענין של רכישת ידיעת התורה לבד. בודאי שישנה מצוה של תלמוד תורה, ללמוד ולידע התורה עד כמה שאפשר, אבל רכישת ידיעות, ואפילו להכניסן בתוך "ביתו" הפרטי – אינו מספיק. הלימוד צריך להביא לידי קיום המצוות7 וצריך לחדור לעצם האדם וכל פרטי חייו.

אסור שידיעת התורה תהי' מידע תיאורטי – שאינו משפיע על חיינו וכל פרטי החיים.

מצות מזוזה צריכה לחדור לתוך כל מהותנו, ולהורות לנו שכל פרט ופרט מחיינו ורכושנו, כולל הגוף ונשמה שלנו, נתונים המה תחת מלכותו של הקב"ה – על ידי ההתבוננות, כשיוצאים ונכנסים להבית, ב"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"8, שהקב"ה הוא אחד ומיוחד ומושל ושולט בכל העולם כולו ועל כל אשר בו9.

ואותו הדבר הוא בענין לימוד התורה בישיבה:

תקוותי וברכתי שתעלו "מחיל אל חיל" ברכישת ידיעות התורה, אבל העיקר הוא שהלימודים יחדרו את כל חייכם, ואזי תרגישו בכל רגע ובכל מעשה ש"השם אלקינו השם אחד", גם בארצות-הברית, ובכל מעשה דיבור ומחשבה של חיי היום-יום, לא רק בשבת ויום-טוב אלא אפילו בימות החול.

מתקרבים לסוף שנת הלימודים. הכל יודעים שאין "סוף" לתורה ומצוות, אלא רק חילוף ושינוי מצורה אחת לצורה אחרת – מטוב ליותר טוב, ומיותר טוב להכי טוב.

הקב"ה יברך אתכם להצליח בתורה ובקיום המצוות בחיי היום-יום, ובכל השייך למשפחותיכם והוריכם.

נסיעה טובה לבוסטון, ואשמח אם תמסרו דרישת שלום ממני לכל חבריכם, וגם למסור להם תוכן הדברים דלעיל – ההוראה מהמשל של חז"ל מ"בית מלא ספרים" שמכל מקום חייב במזוזה.

קייץ בריא, וכאמור לעיל, הצלחה רבה בכל מעשיכם.

______  ______

1) ראה רד"ק לתהלים יט, ח. גו"א ר"פ בראשית (בשם הרד"ק). זח"ג נג, ב. קנב, א.

2) בהבא לקמן – ראה גם מכתב יום א' פ' קרח שנה זו (אג"ק חכ"ב ע' תסד ואילך). שיחת יום ג', כ"ו סיון (לקמן ע' 94 ואילך).

3) במדב"ר ריש פרשתנו (קרח, פי"ח, ג). תנחומא שם ב. ועוד.

4) ראה רמב"ם סוף הל' מזוזה. טור יו"ד סרפ"ה.

5) ברכות רפ"ב.

6) ע"ז יא, א. ז"ח רות (פד, ד) בארוכה.

7) ראה קידושין מ, ב. וש"נ.

8) ואתחנן ו, ד.

9) ראה סמ"ק הובא בב"י או"ח סס"א. שו"ע ואדה"ז שם ס"ו.