בס"ד. שיחת יום ג' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ג.

91

– להמדריכות ד"מחנה אמונה" –

א. אודות1 החשיבות דתורה ומצוות, ויהדות בכלל – בודאי אין צורך להאריך עבורכן, ואפילו להזכיר זאת;

כי אם על יסוד מאמר חכמינו זכרונם לברכה2 "אין מזרזין אלא למזורז" – שאדרבה, אלו היודעים את יוקר הדבר, ויודעים גם שכל המוקדם יותר משובח יותר ("וואָס פריער איז אַלץ גלייכער"), יפה שעה אחת קודם, הנה דוקא אצלם נחוץ יותר לזרזם עוד הפעם3, ולהזכיר להם לא רק אודות חשיבות הדבר, אלא גם שככל שמקדימים לעשותו יום קודם לכן, או אפילו שעה קודם לכן, טוב יותר,

ועי"ז ניתוסף גם בהצלחת העבודה בכלל – העבודה בהפצת יהדות, ובהעבודה הקשורה עם חינוך על טהרת הקודש ביחוד.

ב. זוהי ג"כ אחת ההוראות שלמדים מפרשת השבוע – פרשת קרח:

התורה מספרת לנו – והרי כל ענין התורה הוא הוראה4 – שהסימן על כהונת אהרן (בשעה שהיתה בזה מחלוקת) הי' קשור עם ענין השקדים.

ומבואר בזה5, שהטעם שהקב"ה בחר סימן ע"י שקדים הוא, לפי שהם מהפירות שמבשילים – מזמן התחלת פריחתם עד שנעשים פירות – במשך הזמן הקצר ביותר, הפירות הממהרים ביותר להיות ראויים לאכילה.

דבר זה מורה על שני ענינים:

רבנו הזקן (שבשנה זו מלאו מאה וחמשים שנה להסתלקותו) מבאר6, שהדבר מורה שהכהן נתברך בכך, שכאשר מברך את בנ"י, הנה

92

לא זו בלבד שהברכה מתקיימת, אלא שנמשכת למטה במהירות, ללא שום מניעות ועיכובים.

ובגמרא איתא7: "כהנים זריזין הם", והיינו, שגם את עבודתם עושים הכהנים ע"ד פירות השקדים – שלא זו בלבד שמשלימים את עבודתם, אלא שמשלימים אותה בזריזות.

ג. בשעה שניתנה תורה לישראל, נאמר להם – לכאו"א מישראל, הן איש והן אשה – "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"8, היינו, שכאו"א מהם הוא כמו כהן, אלא (על-דרך שבכהנים גופא ישנם דרגות שונות) שבחרו מבנ"י שבט לוי והכהנים, שהם יהיו בדרגא נעלית עוד יותר של כהונה; אבל לאמיתו של דבר – כאו"א מישראל צריך ללמוד מעבודת הכהנים, בשעה שמדובר אודות ענין הקשור עם התורה (ומצוות).

ולכן, גם כאשר מדובר אודות הדרכה וחינוך של ילדים, ויכולים לחשוב: כיון שיש עוד שלושה שבועות, או עוד תשעה שבועות, עד סוף הזמן, מה נוגע כל-כך הזריזות והמהירות, אפשר לדחות זאת למחר או למחרתיים – הנה ההוראה מפרשתנו היא שכל דבר שהקב"ה מסר לידו של יהודי כדי לפעול שליחותו בעולם, צריך להיעשות באופן של "שקדים", באופן של זריזות.

ואז הקב"ה גם מבטיח9 שההצלחה בעבודה תהי' גם באופן של שקדים: לא יהי' צורך להמתין זמן רב, ויראו את הפירות טובות של עבודת החינוך.

ד. השי"ת יעזור לכן, שתלמדו היטב ("דורכלערנען")10 הוראה זו שבתורה – שלא זו בלבד שיש צורך בהפצת היהדות ועניני', אלא שזה מוכרח להיות באופן של זריזות ושקידה – ואז יברך אתכן הקב"ה שתראו פרי טוב בעמלכן, פירות טובות מיגיעתכן, התועלת והפירות טובות של המודרכות, ואלו שאתן משפיעות עליהן.

וגם, שיהי' זה על-דרך האמור בכהנים: "ואני אברכם"11 – שככל שתקדישו מזמנכן, מהמרץ שלכן, והעיקר – מרגש הלב ומהבנת השכל, כדי להשפיע על המודרכות – הרי זה ימשיך, ובאופן של "שקדים",

93

באופן מהיר ובאופן גלוי, את ברכת הקב"ה – "ואני אברכם" – בכל המצטרך לכן, הן בגשמיות והן ברוחניות.

יהי רצון שיהי' לכן קיץ בריא, הן ברוחניות והן בגשמיות, וקיץ של שמחה, ושתמלאו את השליחות המוטלת עליכן בחינוך בנות ישראל – מתוך שמחה וטוב לבב ובמסירה ונתינה ובשקידה טובה, ותראו גם פירות טובות תיכף ומיד, שקדים טובים12.

______  ______

1) הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפסה בלקו"ש ח"ד ס"ע 1318 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

2) מכות כג, א.

3) וכדיוק הל' מזורז (ולא – זריז).

4) ראה רד"ק לתהלים יט, ח. גו"א ר"פ בראשית (בשם הרד"ק). זח"ג נג, ב. קנב, א.

5) במדב"ר סוף פרשתנו (קרח).

6) לקו"ת סוף פרשתנו (קרח).

7) שבת כ, א. וש"נ.

8) יתרו יט, ו.

9) שהרי "מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה" (סנהדרין צ, סע"א).

10) היינו "היטב בעיון שכלו עד כו' והיו לאחדים" (תניא ספ"ה).

11) נשא ו, כז.

12) כמש"נ (ירמי' לא, כז): "לבנות ולנטוע נאם ה'".