135

– התוועדות א –

בלתי מוגה

א. ישנו מכתב של כ"ק מו"ח אדמו"ר מאסרו חג הסוכות תש"ח1, ובו כותב, ש"אם לאיזה סיבה .. לא הספיקו לסדר התוועדות בימי המועד, אזי לסדר התוועדות באחד מימי התשלומין עד יום תענית קמא דבה"ב".

ובהקדמה – כיון שכל עניני החסידות מתחילים עם הבעש"ט – הנה בהתחלת המכתב כותב כ"ק מו"ח אדמו"ר:

"עדת ישראל בכל מרחבי תבל יודעים את מדת אהבת ישראל שהדריך בה מורנו הבעש"ט את בנ"י, ופרסמה בסגנון הידוע ומפורסם לכל: מען2 זאָל ליעב האָבן און מייקר זיין דעם גאָר פּשוט'ן אידן אַזוי ווי דעם גרעסטן גאון, ווייל ער איז אַ איד, ואב אחד לכולנו3, כאמור, בנים אתם לה' אלקיכם4, ונאמר5 אהבתי אתכם אמר ה'".

אבל, זוהי רק התחלת ופתיחת המכתב, ולאח"ז כותב אודות השלמת ענין ההתוועדות, כנ"ל.

ב. ויש להוסיף בזה:

כיון ש"עשיר שהביא קרבן עני לא יצא"6, הרי מובן, שהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לתשלומין להתוועדות, היא, לא רק אם לא הספיקו לסדר התוועדות, אלא אפילו אם סידרו התוועדות, אבל ההתוועדות לא היתה לפי האופן שנדרש ממנו, בבחינת "קרבן עשיר", הנה גם אז צריכים להשלים זאת באחד מימי התשלומין.

וכמו"כ מובן, שהתוועדות שנערכת בימי התשלומין צריכה להיות בהוספה יתירה מאשר בימי המועד – מצד ב' טעמים:

1) נדפס בתחלת קונטרס י"ט כסלו תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 79. ואח"כ באג"ק שלו ח"ט ס"ע שכח ואילך).

2) יש לאהוב ולייקר את היהודי היותר פשוט כמו את הגאון היותר גדול, להיותו יהודי כו'.

3) מלאכי ב, יו"ד.

4) פ' ראה יד, א.

5) מלאכי א, ב.

6) נגעים פי"ד מי"ב.