142

(הנחה בלתי מוגה)

כי

ביום הזה יכפר עליכם גו'1, בסוכות תשבו שבעת ימים2, ביום השמיני עצרת גו'3. הנה בפסוקים אלו מתחיל מאמר אדמו"ר הזקן [שהשנה היא שנת המאה וחמישים להסתלקות-הילולא שלו] מיום שמח"ת בביכל המאמרים דשנת תקס"ב4 (בכתי"ק אדמו"ר האמצעי עם הגהות הצ"צ). ולאחרי שמבאר בארוכה ההפרש בין תשובה שבשאר ימות השנה לתשובה שביוהכ"פ, ומבאר ענין המשכת המקיפים בז' ימי הסוכות, מבאר בסיום המאמר5 הענין דשמיני עצרת, שיום השמיני הוא ספירת המלכות, וזהו ביום השמיני עצרת תהי' לכם, שכל האורות המקיפים שנמשכו בז' ימי הסוכות נקלטים בספירת המלכות בבחי' אור פנימי.

ב) ומוסיף

לבאר ענין השמחה של שמיני עצרת שהיא ע"י התורה דוקא, דהנה כתיב6 ביום השמיני שלח המלך את העם ויברכו את המלך, דקאי על המלך העליון שהוא כמראה אדם ברמ"ח אברים דילי' שהם רמ"ח פיקודין7, ועז"נ ויברכו את המלך, היינו, שנמשך תוספת ברכה ושפע מאוא"ס בענין המצוות (רמ"ח פיקודין שהם רמ"ח אברים דמלכא), וברכה והמשכה זו היא ע"י התורה, וזהו"ע השמחה דשמיני עצרת שנקראת שמחת תורה.

ג) ויובן

בהקדם ביאור החילוק בין תורה למצוות, דהנה, איתא בגמרא8 כתיב9 יקרה היא (התורה) מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, הא חפצי שמים (מצוות) ישוו בה, וכתיב10 כל חפצים לא ישוו בה, דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה, ומשני, כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים. וביאור הענין, דהנה, התורה עצמה היא הגבה למעלה ממצוות מעשיות. וטעם הדבר,

1) אחרי טז, ל.

2) אמור כג, מב.

3) פינחס כט, לה.

4) נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' לה ואילך. ובתוספת הגהות – באוה"ת דרושי יוהכ"פ ע' א'תקסא ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' רנו ואילך.

5) שם ע' לט ואילך.

6) מלכים-א ח, סו.

7) ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א).

8) מו"ק ט, רע"ב.

9) משלי ג, טו.

10) שם ח, יא.