222

(הנחה בלתי מוגה)

ויתן

לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ וגו'1. וידוע הדיוק בזה2 מהו אומרו ויתן לך האלקים גו', שם אלקים דייקא, הרי כללות ענין הברכות נמשך משם הוי' דוקא, כמ"ש בברכת כהנים3 יברכך הוי' גו', שזהו מפני ששם הוי' הוא מקור כל הברכות, וא"כ, גם כאן הי' צריך להזכיר שם הוי', ולמה נאמר ויתן לך האלקים דוקא. והנה, במדרש4 איתא מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זה תלמוד וכו', היינו, שענינם של ברכות אלו הוא שברכו בתורה. ועפ"ז אפשר לבאר מ"ש ויתן לך האלקים, שם אלקים דוקא, כי גם במתן תורה כתיב5 וידבר אלקים את כל הדברים האלה גו', שם אלקים דוקא. אמנם, גם להפירוש שענין הברכות קאי על התורה עדיין צריך להבין הא גופא מהו הטעם שבנוגע לתורה נזכר שם אלקים דוקא, כמו במ"ת6. וגם צריך להבין כללות הפירוש שענין הברכות קאי על התורה, דלכאורה, מהו הענין שברכו בתורה, הלא נתינת התורה לישראל היתה לאח"ז, במתן תורה, ומהי פעולת הברכות בנוגע לענין התורה7. ועוד זאת8, שהרי גם ענין התורה כפי שהוא לפני מ"ת (היינו, לא באופן של נתינה מלמעלה כבמ"ת, אלא ע"י עבודת האדם) הי' כבר לפני הברכות שברך יצחק את יעקב, כמארז"ל9 אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו' יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו', ומזה מובן שגם יעקב אבינו יושב בישיבה הי' עוד לפני שקיבל הברכות מיצחק. וא"כ, מה ניתוסף ונתחדש ע"י הברכה ויתן לך האלקים גו', שברכו בתורה. אך ענין זה שברכו בתורה הוא פירוש המדרש, אבל הפירוש הפשוט, אין מקרא יוצא מידי פשוטו10, הוא, שהברכות הם בנוגע לענינים גשמיים, מטל השמים ומשמני הארץ ורוב

1) פרשתנו (תולדות) כז, כח.

2) ד"ה ויתן לך בתו"ח פרשתנו ח, סע"א. אוה"ת פרשתנו קסא, סע"ב. רד"ה זה תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' סה). תרס"ו (המשך תרס"ו ע' פה). תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד ע' קג). תש"ב (סה"מ תש"ב ע' 66). ועוד.

3) נשא ו, כד-כו.

4) ב"ר פרשתנו פס"ו, ג.

5) יתרו כ, א.

6) ראה סה"מ עטר"ת ע' תמח. תרפ"ח ע' קכז.

7) ראה גם רד"ה זה תרס"ו הנ"ל.

8) ראה גם תו"מ סה"מ חשון ע' שדמ.

9) יומא כח, ב.

10) שבת סג, א.