23

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "אבינו מלכנו".

א. פרשת האזינו קורין תמיד לאחרי ראש-השנה – ע"ד מ"ש רבנו הזקן בלקו"ת1 לענין פרשת נצבים, ש"פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה". אלא, שלפעמים קורין גם פרשת וילך אחרי ר"ה, ואז, פרשת האזינו היא בשבת השני' שלאחר ר"ה, ולפעמים קורין פרשת האזינו מיד לאחרי ר"ה, דהיינו, בשבת הראשונה שלאחר ר"ה, ועד שלפעמים – כשר"ה חל ביום חמישי וביום ששי, כקביעות שנה זו – קורין פרשת האזינו מיד לאחר ר"ה (למחרתו) ממש.

ב. והנה, ידוע שביום השבת מתעלים כל ימות החול, החל מיום ראשון, ובפרט הימים הנקראים "קמי שבתא"2 – מיום רביעי ואילך.

ובעלי' זו יש ב' מדריגות3: תחלה היא העלי' שבערך ימי החול, כמארז"ל4 "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", שהאכילה היא לפי ערך הטרחא; ולאחרי כן נעשית העלי' שבאין ערוך, כמארז"ל5 "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה", שענין המתנה הוא המשכה שלמעלה מערך המקבל, ועאכו"כ כאשר המתנה היא "מבית גנזי". וב' עליות אלו הם בשני זמנים ביום השבת: בליל ש"ק ("מעלי שבתא") – העלי' שבערך; ולאחרי כן, ביום השבת, ובפרט בזמן "רעוא דרעוין" – העלי' שבאין-ערוך.

ובנדו"ד, הימים ד"קמי שבתא" שמתעלים ביום הש"ק זה, שייכים לר"ה: ערב ר"ה, שהוא "ערב" וטפל לר"ה, ושני ימי ר"ה.

ולהעיר, שאף שמבואר בספרי קבלה שיש שני מיני המשכות שונות: (א) המשכה בנוגע לימי השבוע, שהיא כפי סדר הימים: יום ראשון, יום שני וכו' (ועז"נ שימי השבוע בכלל, ובפרט מיום רביעי ואילך, עולים ביום השבת), (ב) המשכה בנוגע לימי השנה, שבאה לפי

1) ר"פ נצבים.

2) פסחים קו, סע"א. וש"נ.

3) ראה לקו"ת שה"ש כד, ב. סה"מ ה'ש"ת ע' 86. ועוד.

4) ע"ז ג, סע"א.

5) שבת יו"ד, ב. וש"נ.