24

סדר ג' הרגלים, ר"ה ויוהכ"פ וכו' – אעפ"כ, בהכרח לומר שיש שייכות בין שני מיני המשכות אלו6.

וראי' לדבר – מהמבואר בכמה דרושים7 בענין יו"ט שחל להיות בשבת, שהענינים שנפעלים ע"ד הרגיל ע"י התקיעות, נפעלים בקביעות זו מצד יום השבת עצמו, אף שענין התקיעות שייך לההמשכה דימי השנה, ויום השבת שייך לההמשכה דימי השבוע, כיון שיש שייכות ביניהם.

ומזה מובן, שעליית ימי השבוע (בפרט מיום רביעי ואילך) ביום השבת היא לא רק לענין ימי השבוע שבהם, אלא גם עניני ערב ר"ה ור"ה שבהם עולים ביום השבת.

*

ג. במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובפרט במאמרים שלפני ההסתלקות, ישנם כמה ענינים נפלאים; מלבד ההשכלה וההשגה שבהם, יש בהם גם ענינים מפליאים ומבהילים, ו"אין איש שם על לב"8, כיון שבהשקפה ראשונה לא מבחינים בהם, אבל כאשר מעיינים כדבעי – ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר9: "בהסתכלות החזקה" – מבחינים בכו"כ ענינים נפלאים10.

וענין זה אינו רק בנוגע להמשך "באתי לגני", שבו מרומזים כמה וכמה ענינים נפלאים (ולדוגמא – שמזכיר הענין "דמי הוא היודע עתו וזמנו"11), אלא גם במאמרי שנת תש"י בכללותה, החל מר"ה, ישנם כמה ענינים נפלאים.

במאמר דר"ה12, מיד בסעיף הראשון, ישנו ענין נפלא, שעד עתה לא מצאתי בדרושי חסידות שיתבאר כן. – לאחרי ההתבוננות מגלים שבעצם הרי זה מארז"ל מפורש (כדלקמן), אבל אעפ"כ, לא מצאתי שנתבאר כן בתורת החסידות, מלבד במאמר דר"ה תש"י.

ובהקדמה:

בדרך כלל מבואר בדרושי חסידות שבר"ה צ"ל הענין ד"מן המיצר

6) ראה גם תו"מ חט"ז ע' 255. וש"נ.

7) ראה לקו"ת דרושי ר"ה נו, א ואילך. ובכ"מ.

8) לשון הכתוב – ישעי' נז, א. ירמי' יב, יא.

9) סה"מ תר"פ ע' יז. תרפ"ט ריש ע' 60. תרצ"ז ריש ע' 232. ה'ש"ת ע' 151. תש"א ע' 99. סה"ש תרצ"ז ע' 202. תרצ"ט ע' 310. אג"ק שלו ח"ג ע' תקכה. ח"ד ע' תלו. ח"ו ע' של. ח"ח ע' קצט.

10) ראה גם תו"מ ח"א ס"ע 12. וש"נ.

11) בסד"ה באתי לגני (סה"מ תש"י ע' 118).

12) ד"ה יו"ט של ר"ה (שם ע' 3).