235

התורה, כמ"ש11 תורת אמת היתה בפיהו. ומתאים גם עם המבואר בתורת חיים10 שמכל האמת קאי על הגבורות דיצחק, כי יצחק שייך לתורה, כידוע12 שהיו"ט הקשור עם יצחק הוא זמן מתן תורה, וזהו שההתחלה דמ"ת (עשה"ד) היא וידבר אלקים גו'13, שם אלקים דוקא, שהו"ע הגבורות (מדתו של יצחק) דלמעלה, אלא שהו"ע גבורות דעתיקא, דלית שמאלא בהאי עתיקא14, וענין הגבורה הו"ע התגבורת שבדבר, שבשביל זה צ"ל ענין של צמצומים, כמו בגבורות גשמים, שעל זה אמרו רז"ל בב"ב15 שלכל טיפה וטיפה יש דפוס (שביל) בפני עצמה כו', כמשנ"ת במאמרים שלפנ"ז16. וע"פ האמור שחסד הו"ע התפלה ואמת הו"ע התורה, יובן שהענין דקטנתי מצד האמת הוא יותר מאשר הענין דקטנתי מצד החסדים.

ב) ויובן

בהקדם המאמר של אדמו"ר הזקן בביכל המאמרים בכתי"ק אדמו"ר האמצעי, עם הגהות אדמו"ר הצ"צ17 (שנמצא עתה בדפוס, ונדפס גם במק"א18), שמביא מ"ש בירושלמי ברכות19 (הובא בתוס'20) א"ר חייא רבה מן יומי לא כוונית (שלא כיון בתפלת שמונה עשרה) אלא חד זמן וכו', דלכאורה יש לתמוה על זה תמיהה גדולה. ויש להוסיף בגודל התמיהה שבדבר, דמצינו בגמרא21 שכאשר רבי שאל את אליהו אם יש דוגמתן (של האבות) בעולם הזה, שתהא תפלתן נשמעת22, אמר לי' איכא ר' חייא ובניו, וכמסופר שם שאמר משיב הרוח ונשבה זיקא, אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא (וכפי שממשיך שם, כי מטא למימר מחי' המתים רגש עלמא וכו'), והיינו, שר' חייא הי' במעמד ומצב שע"י עבודת התפלה שלו פעל את המשכת הענינים למטה מטה תיכף ומיד בשעה שהתפלל עליהם. וא"כ, איך יתכן שלא כיוון בתפלתו כו'.

11) מלאכי ב, ו. וראה לקו"ת מטות פג, ג. ובכ"מ.

12) ראה זח"ג רנז, ב. טואו"ח סתי"ז. ועוד.

13) יתרו כ, א.

14) זח"ג קכט, א. ועד"ז שם רפט, א.

15) טז, סע"א.

16) ד"ה משיב הרוח ומוריד הגשם דיום שמח"ת (לעיל ע' 118 ואילך). ד"ה ויתן לך דש"פ תולדות פ"ג (לעיל ע' 225).

17) ד"ה ונשב בגיא במאמרי אדה"ז תקס"ב ע' פח ואילך (נדפס לראשונה בשלהי שנת תשכ"ד). מאמר זה בתוספת הגהות – נדפס גם באוה"ת ואתחנן ע' קמד ואילך. וראה בארוכה ד"ה זה במאמרי אדמו"ר האמצעי ואתחנן ע' קנ ואילך.

18) במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' רנח ואילך.

19) פ"ב ה"ד.

20) ד"ה ועיון – ר"ה טז, ב.

21) ב"מ פה, ב.

22) פרש"י שם.