236

ג) ומקדים

לבאר ענין התגלות הכחות בנפש האדם, שסדרן מלמעלה למטה הוא כח המחשבה, כח הדיבור וכח המעשה. ודוגמתו למעלה הוא סדר השתלשלות עולמות בי"ע, שהם כנגד מחשבה דיבור ומעשה, כמבואר בארוכה במק"א23. אמנם, יש חילוק בין אופן התגלות הכחות באדם לאופן ההשתלשלות למעלה, שבאדם למטה, עם היות שכל ג' הכחות אינם אלא גילוי הנפש, ואופן הגילוי הוא שכח המחשבה הוא היותר נעלה, ולמטה ממנו הוא כח הדיבור, ולמטה ממנו הוא כח המעשה, מ"מ, אין הכרח שכח המעשה יקבל מכח הדיבור, שהרי יכול להיות התגלות כח התנועה בהילוך ברגל מצד הרגש הלב (ולפנ"ז הרצון שבמוח) כפי שנמשך ע"י הבל הלב, ואז אין כח המעשה מקבל מאומה מכח הדיבור. וכן בנוגע לדיבור ומחשבה, אין הכרח שהדיבור יקבל מהמחשבה. דהנה, אף שדיבור מסודר הוא באופן שחושב תחילה מה שמדבר, ולא עוד אלא שאפילו בדיבור שאינו מסודר (שאינו חושב מה שמדבר), אינו יכול לדבר כי אם אותם דיבורים שכבר היו פעם במחשבתו (כמבואר בתניא24), מ"מ, מזה גופא שעכשיו (בעת הדיבור) אינו חושב מה שמדבר, מוכח, שההמשכה בדיבור אינה ע"י אותיות המחשבה, והיינו, שאין זה באופן של השתלשלות עילה ועלול, שאז הי' צ"ל ההמשכה באותיות המחשבה תחילה, ורק עי"ז יומשך מאותיות המחשבה לאותיות הדיבור, אלא באופן שכח הדיבור נמשך מהבל הלב (באופן דק יותר ממה שנמשך מהבל הלב בכח המעשה), ללא אותיות המחשבה. אבל בסדר ההשתלשלות למעלה אי אפשר לומר כן, כמובן גם ממה שנקרא בשם סדר השתלשלות, שהוא בדוגמת שלשלת גשמית25, שהטבעת התחתונה קשורה רק בטבעת שלמעלה הימנה בדרגא אחת, וטבעת זו קשורה בטבעת הסמוכה לה בלבד, ולא שייך שהטבעת התחתונה תקבל מהטבעת היותר עליונה בדרך של דילוג. ונוסף על המובן מהשם השתלשלות, הרי זה מובן גם מתוכן הענינים, שהאור האלקי שנמשך ומשתלשל מעולם האצילות לעולמות בי"ע שלמטה הימנו, אינו יכול להתקבל בעולם היצירה אלא ע"י התלבשותו תחילה בעולם הבריאה, שעי"ז מתצמצם האור ונעשה בו מדידה והגבלה, עד שיוכל להתקבל בעולם היצירה, באופן שעולם היצירה לא יתבטל ממציאותו. ועד"ז בנוגע להמשכת האור מעולם היצירה לעולם העשי'. והיינו, שסדר ההשתלשלות

23) ראה לקו"ת חוקת סז, א ואילך. ובכ"מ.

24) אגה"ק סוסי"ט.

25) ראה גם תו"א בשלח סד, ב. לקו"ת ברכה צה, ב. ובכ"מ.