249

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "פדה בשלום נפשי".

א. רבינו הזקן, בעל השמחה והגאולה די"ט כסלו, כותב באגרת הקודש הידועה1: "כשקריתי בס' תהלים בפסוק2 פדה בשלום נפשי, (ומוסיף ומדייק) קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום כו'".

ומזה מובן, שענין ותוכן הגאולה די"ט כסלו קשור עם תוכן הכתוב "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי".

כלומר: אע"פ שרבינו הזקן אמר אז את כל הקאַפּיטל תהלים, ויתירה מזה, שאמר אז את כל השיעור תהלים דיום השלישי בשבוע (לפי החלוקה לימי השבוע)3, מ"מ, מדייק רבינו הזקן ומקשר את יציאתו לחירות (לא עם כללות הקאַפּיטל או כללות שיעור היומי, אלא) עם הפסוק המיוחד: "פדה בשלום נפשי".

וטעם הדבר – כיון שהפירוש הפשוט של הפסוק ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו"4) מתאים להמאורע שרבינו הזקן קיבל בשורה טובה על גאולתו ע"י נפלאות ה' שפדה את נפשו באופן של שלום.

וכמבואר בארוכה בסיפורי ימים ההם, שהי' חשש, שגם כשיפעלו שיפדו את רבינו הזקן מן המאסר, יעמידו תנאים היכן יוכל לגור, ובאיזה אופן יוכל להפיץ את תורתו, תורת החסידות, מכאן ולהבא; ובנוגע לפועל היתה הפדי' באופן של שלום, שפעלו הכל, כאילו לא היתה מלחמה כלל לא למטה ולא למעלה, והיינו, שהשחרור הי' באופן שיוכל לגור בכל מקום שרוצה, ויוכל להפיץ תורתו מכאן ולהבא כפי שהתנהג עד עתה5, ואדרבה, בהפצה יתירה, כידוע6 שלאחרי המאסר דפטרבורג התחילה הפצת תורת החסידות באופן נרחב בהרבה יותר.

1) אג"ק שלו ח"א ע' צח ואילך. וש"נ (נעתק ב"היום יום" יט כסלו).

2) תהלים נה, יט.

3) ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תעג ואילך.

4) שבת סג, א. וש"נ.

5) ראה גם בית רבי ח"א פי"ט.

6) שיחת י"ט כסלו תרס"ח (סה"ש תורת שלום ס"ע 112 ואילך).