300

בלתי מוגה

א. בי"ט כסלו תש"ד – לפני עשרים שנה (שאז חל י"ט כסלו ביום חמישי, כבקביעות שנה זו) – סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר1 אודות י"ט כסלו תרס"ז (שקביעותו היתה כמו בשנת תש"ד).

כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' אז בווירצבורג שבמדינת אשכנז, ולהתוועדות די"ט כסלו הגיע קהל רב, וביניהם גם רבים מיהודי אשכנז ("דייטשע אידן"). – בדרך כלל היו נמצאים במקומות המרפא והמנוחה יהודים ממדינות שונות, וגם ממדינות רוסיא, אבל בהתוועדות ההיא היו גם יהודים רבים ממדינת אשכנז עצמה.

כ"ק אדנ"ע דיבר אז אודות הקביעות די"ט כסלו שחלה תמיד בפרשת וישלח או פרשת וישב.

– כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר זאת, הוסיף והקדים, שידוע פתגם רבינו הזקן2 שצריכים לחיות עם הזמן. –

השייכות לפרשת וישלח – בפסוק3 "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וגו'", כי, ענינו של י"ט כסלו הוא התיקון על שבירת הכלים דתהו, ע"י בירור הניצוצות כו'.

והשייכות לפרשת וישב – שהתחלתה "וישב יעקב בארץ מגורי אביו", היינו, שאצלו הי' ענין של התיישבות ("וישב") בהמקום שאצל אביו יצחק הי' ענין של "מגורי", מלשון מגור ומורא:

יצחק – הוא בחי' גבורה דעתיק, וכיון ש"לית שמאלא בהאי עתיקא"4, הרי מובן שאין זה ענין הגבורה כפשוטו, אלא ענין של התגברות, תגבורת העצמות, שמצד זה צריכה להיות ההמשכה עד למטה מטה, שזוהי תכלית כוונת ההתגברות. וזהו המורא של יצחק – "מגורי אביו" – אם אכן אפשרי הדבר שכל הענינים הנעלים יומשכו ויתגלו למטה.

1) שיחת י"ט כסלו תש"ד ס"ג (סה"ש תש"ד ע' 50). וראה גם שיחת ש"פ וישב תשי"ט בתחלתה (תו"מ חכ"ד ע' 301 ואילך). וש"נ.

2) סה"ש תש"ב ע' 29 (נעתק ב"היום יום" ב חשון).

3) לו, לא.

4) זח"ג קכט, א. וראה שם רפט, א.