314

(הנחה בלתי מוגה)

נר

חנוכה כו' היכא מנח לי' כו' והלכתא משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין1. ומזה מובן שנר חנוכה ומזוזה שייכים זל"ז, אלא שזה משמאל וזה מימין. ושייכותם זל"ז היא עד כדי כך שענינם אחד, שלכן, אם (מאיזה טעם) אין מזוזה בפתח ביתו מניח נר חנוכה מימין2. ובמהרי"ל3 איתא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעה"ב בטלית מצויצת באמצע, לקיים מה שנאמר4 והחוט המשולש לא במהרה ינתק, והרי ענינו של חוט המשולש הוא שכל ג' החוטין הם ענין אחד. וצריך להבין, איך אפשר שעם היותם שייכים זה לזה עד שענינם אחד, מ"מ, יהיו ב' ענינים הפכיים, שזה משמאל וזה מימין, והרי שמאל וימין הם ב' קוים הפכיים.

ב) ויובן

זה ממה שמצינו דוגמתו בנרות המשכן, שע"ז נאמר5 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך גו' להעלות נר תמיד גו' יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר, והיינו, שאף שהדלקת הנרות היתה ע"י אהרן, מ"מ, הוצרכה להיות הבאת השמן אל משה דוקא, ויקחו אליך דייקא, ומבואר בזה6, שמשה רבינו הוא שושבינא דמלכא7 שענינו להמשיך אלקות מלמעלה למטה, ואהרן הכהן הוא שושבינא דמטרוניתא7 שענינו העלאה (להעלות גו') מלמטה למעלה. והיינו, שבנרות המשכן ישנם ב' ענינים הפכיים דהמשכה והעלאה. וכמו כן יש בנרות המשכן ב' ענינים הפכיים דערב ובוקר, כמ"ש מערב עד בוקר. ודוגמתם בנר חנוכה שיש בו ב' הקוין ההפכיים דימין ושמאל (מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל), שהם ע"ד בוקר וערב, המשכה והעלאה.

1) שבת כב, א.

2) שו"ע או"ח סתרע"א ס"ז. וראה גם ד"ה נר חנוכה דש"פ מקץ תשמ"ו.

3) שו"ת מהרי"ל סימן מ.

4) קהלת ד, יב.

5) ר"פ תצוה (כז, כ-כא). אמור כד, א-ג.

6) תו"א ר"פ תצוה (פא, א ואילך). הוספות קי, א. תו"ח שמות קו, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות ח"ב ע' שטו ואילך. סה"מ עטר"ת ס"ע רמה ואילך.

7) זוהר ח"א רסו, ב. ח"ב מט, ב. ח"ג כ, א (ברע"מ). נג, ב. ערה, ב (ברע"מ).