339

(הנחה בלתי מוגה)

וארא

אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי הוי' לא נודעתי להם1. ומבאר רבינו הזקן (בעל ההילולא דכ"ד טבת, שחל ג' ימים קודם השבת ששייכים ליום השבת2) בד"ה זה בביכל המאמרים שבכתי"ק אדמו"ר האמצעי3, דהנה אמרו רז"ל4 אין קורין אבות אלא לשלשה, משא"כ השבטים ראובן שמעון וכו', אע"פ שהם קרובים אל הנולדים מהם יותר מהאבות, מ"מ, אינם נקראים בשם אבות. והטעם הוא מפני שבכל ניצוץ אלקי שבכל אחד מישראל יש ג' מדרגות האבות חג"ת. וממשיך לבאר, שידוע ששם הוי' הכללי דאצילות הוא בג' המדות חג"ת דוקא, שזוהי מדריגת האבות, ואילו מדריגת השבטים היא מבחי' פרטי האורות דאצילות שמתחלקים לארבעה דגלים, כנגד ד' מחנות דשכינתא5, כמו דגל מחנה ראובן בדרום, שהוא כנגד מחנה מיכאל שהוא בקו הימין, בחי' חסד, ועד שמתחלקים לי"ב חלקים, כענפי האילן המתפרדים משורש אחד. אבל בכללות, אין שם הוי' הכללי דאצילות שורה אלא באבות שהם בחי' חג"ת. וזהו מ"ש וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגו', היינו, שאצל האבות הי' גילוי שם הוי' הכללי דאצילות.

ב) וממשיך

בהמאמר, שבלשון וארא, שהוא לשון התגלות מן ההעלם, יש ב' פירושים. הא', לעבר, שכבר נתגלה, והב', להבא, שעתיד להתגלות. ולהבין זאת צריך להבין תחילה מה שמצינו שהגלות נקרא בשם עיבור, והגאולה נקראת בשם לידה, כמו שהמשיל בנבואת יחזקאל6 כל ענין גאולת מצרים ללידת הולד כו'. והיינו, שהגילוי שעתיד להתגלות הוא כמו הלידה, ומה שכבר נתגלה הוא כמו העיבור, שגם אז היתה כבר מציאות הולד וגידול אבריו כו'.

1) ריש פרשתנו.

2) ראה פסחים קו, א.

3) נדפס לאח"ז במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ח"א ע' קלד ואילך. וביאורו – ע' קלז ואילך. וראה גם תו"א ריש פרשתנו. תורת חיים פרשתנו צה, ב ואילך (בהוצאה החדשה – סו, א ואילך). וראה גם אוה"ת פרשתנו ע' קלט ואילך. כרך ז' ע' ב'תקפט ואילך.

4) ברכות טז, ב.

5) ראה זח"ג קיח, ב.

6) קאַפּיטל טז.