354

– לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה", בחדרו הק'1* –

א. הנכן2 יודעות מסתמא אודות הפתגם של רבנו הזקן3 (שתוכנו) שיהודי יכול ללמוד דברים רבים מפרשת השבוע, שמתחילים לקרותה בשבת לעת המנחה (לפני ימי השבוע), ומסיימים אותה בשבת שלאח"ז.

פרשת שבוע זה היא – פרשת בא, שבה מדובר אודות "החודש הזה לכם ראש חדשים"4.

על פסוק זה ישנו מדרש, שבהשקפה ראשונה אינו מובן כלל:

איתא במדרש5 בפירוש "החודש הזה לכם", מהי הכוונה ב"לכם" – "משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה". וזהו מש"נ "החודש הזה לכם", שזהו חודש שמיוחד בשייכותו לישראל, ולא לעולם.

ואינו מובן: מהו בכלל תוכן הענין שבשעה שהקב"ה בוחר בעולמו ה"ה קובע "ראשי חדשים ושנים", ובעולם גופא – הנה כשבוחר לאח"ז בישראל מתוך העולם, ה"ה קובע שיהי' "ראש חודש של גאולה"?

ב. ונקודת אחד הביאורים בזה היא6:

ענין הזמן, כשלא עושים עמו דבר, או – באותיות אחרות – כשלא משתדלים לעשות חילוק בין יום זה ליום אחר מימות השבוע ועד לשבוע אחר, אזי כ"ד השעות של מעת-לעת זה אינן מיוחדות ומובדלות מכ"ד השעות של מעת-לעת אחר.

וזהו מה שמדגיש המדרש: כפי שנברא העולם – מצד הבריאה כשלעצמה – לא נראה בעולם שיש חילוק בזמן; יכול לחלוף יום, שבוע, חודש ושנה, ושום דבר לא ישתנה.

1) *) ראה גם מכתב יום ג' לסדר ותבאנה ותדלנה גו' שנה זו, לתלמידות המסיימות בי"ס תיכוני "בית רבקה" (אג"ק חכ"ג ע' עז).

2) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בהוספות ללקו"ש ח"ד ע' 1263 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

3) קונטרס ביקור שיקאגא ע' 7 (סה"ש תש"ב ע' 30) – נעתק ב"היום יום" ב חשון.

4) בא יב, ב.

5) שמו"ר פט"ו, יא.

6) ראה ג"כ ד"ה החודש הזה להצ"צ (אוה"ת בא ע' רסד ואילך).