36

(הנחה בלתי מוגה)

להבין1

מה שמצינו בדברי רז"ל2 שדורות הראשונים מאדם הראשון עד מתן תורה לא זכו לתורה, אע"פ שהיו צדיקים גמורים, כמו מתושלח ונח ואברהם וכו', שמזה משמע שעבודתינו בתורה ומצוות (אחר מ"ת) היא למעלה יותר מעבודתם. אמנם, מזה שאמרו חז"ל3 קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, היינו, שהשיגו ברוחניות כל התומ"צ כו', מוכח, שעבודת האבות היא נעלית יותר. אך הענין הוא, דשניהם אמת, שיש יתרון גדול במ"ת לגבי מה שהי' קודם שלא זכו לתורה, ואעפ"כ, יש גם יתרון בעבודת האבות לגבי עבודתינו אנו. ועיקר החילוק הוא, שהאבות השיגו התורה ע"י עבודתם מלמטה למעלה, ומצד זה גדלה מעלת עבודתם, משא"כ דורות האחרונים (אחר מ"ת) עבודתם היא בדרך המשכה מלמעלה למטה, שזהו"ע מתן תורה מלמעלה, ומצד זה גדלה מעלת ההמשכה שע"י עבודתינו אנו.

ב) ויובן

זה ע"פ משל דתלמיד המחכים את רבו4, שאין זה מגיע למעלת התגלות שכל עמוק ע"י הרב מצד רצון עצמו, ללא ההתעוררות שע"י התלמיד. והענין בזה, דתלמיד המחכים את רבו, פירושו, שע"י

1) קודם התחלת המאמר אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמאמר זה אמרו אדמו"ר הזקן במוצאי יוהכ"פ תקס"ב, ונמצא בה"ביכל חסידות" דשנת תקס"ב שהגיע לאחרונה*.

*
) נדפס לאח"ז (בשלהי שנת תשכ"ד) במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב (ח"א) ע' יא ואילך (נוסח אחר מהמאמר נדפס במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קז ואילך). וראה גם חלק הראשון ממאמר זה עם הגהות כו' באוה"ת תשא ע' א'תתקסו ואילך ("דרוש אדמ"ו נ"ע תקס"ב מוצאי יוהכ"פ". ושם ע' א'תתקסט: "ע"כ מדברי קדשו מוצאי יוהכ"פ תקס"ב"). פ' ראה ע' תשנד ואילך. סה"מ עטר"ת ע' רנט ואילך. ד"ה ועשית חג שבועות תשל"א (סה"מ תשל"א ע' 475 ואילך). וחלקו השני באוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' ב'קלז.

2) ראה אוה"ת וסה"מ עטר"ת שבשוה"ג להערה 1. וש"נ.

3) יומא כח, ב. משנה קידושין פב, א.

4) עפ"י לשון חז"ל – חגיגה יד, א.